יום רביעי, 10 בספטמבר 2008

מדרש לפרשת כי-תצא

זש"ה (משלי ה) "אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע" מהו אורח חיים פן תפלס? אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה לא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה כענין שנאמר: (ישעיה מ) "ושקל בפלס הרים" לא תהא אומר הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה והואיל וזו מצוה קלה איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו כל המצות בתום. מנין? שנאמר: (משלי ה) "נעו מעגלותיה לא תדע". למה"ד: למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה. בערב קרא לכל אחד ואחד, א"ל: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: פלפל הוא שכרו זהוב אחד. קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. אמר לו: שכרו חצי זהוב פרח לבן הוא. קרא לאחר, א"ל: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: זית הוא שכרו מאתים זוז. אמרו לו: לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה כדי שנעשה תחתיו. אמר להם המלך: אילו הודעתי היאך היה כל פרדסי נעשה? כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצות חוץ משתי מצות החמורה שבחמורות והקלה שבקלות כבוד אב ואם חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים שנא' :(שמות כ) "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" והקלה שילוח הקן, ומהו שכרה? אריכות ימים שנא': "שלח תשלח את האם וגו' הוי כי יקרא קן צפור":

מספר תובנות על המדרש הזה. 

המדרש מבאר שהקב"ה לא פרט לנו בתורה את מתן שכרן של מצוות כדי למנוע מצב בו כל האנשים יתעסקו במצוות מסויימות ובל יזניחו את קיומן של מצוות ששכרן לכאורה פחות יותר. המדרש ממשיל דבר זה למלך שרצה שעבדיו ידאגו לכל עציו ולכן לא הודיע להם מראש את שכרם ורק לאחר שסיימו את עבודתם הוא נתן לכל אחד את שכרו לפי מה שמגיע לו עפ"י העבודה שעבד. באותו אופן הקב"ה לא כתב בתורה את שכרם של המצוות כדי לדאוג שיקיימו את כל המצוות. המדרש מוסיף שדווקא בשתי המצוות שכן פורסם השכר (במצווה החמורה - כיבוד הורים, ובמצוה הקלה - שילוח הקן), מדובר על שכר זהה - כנראה כדי להמחיש לנו שלא ניתן לדעת מה מתן שכרן של מצוות. 

נראה שמוכרחים להסביר את המשל שהסיבה שבחלק מהעצים השכר הוא מרובה יותר הוא משום שהעבודה בהם דורשת יותר מאמצים ויותר מיומנות והתמדה, אחרת הסיפור פשוט לא הגיוני. אם המלך היה מראש מסביר לעבדים שבעצים מסויימים השכר יהיה רב יותר, היה יוצא שעבדים שאינם מיומנים לעבוד בעץ מסויים בכל זאת היו עובדים בו רק כדי לקבל שכר גבוה יותר. באופן שבו נהג המלך הוא דאג שכל עבד ילך לעץ שבו הוא מתמחה ביותר.
באותו אופן, על אף שכל יהודי חייב לשמור את כל מצוות התורה, ברור שהאדם יתחבר יותר למצוות מסויימות כל אחד לפי האופי שלו והטבע שלו. כך גם ברור שאנשים שונים יבחרו להדר במצוות שונות, לא בגלל שכרה של המצווה אלא בגלל חביבותה בעיניהם. התורה גילתה לנו את שכרן של שתי מצוות כדי שלא נטעה ונחשוב שבמצוות קלות השכר נמוך יותר ובמצוות חמורות השכר גבוה יותר - למצווה הקלה ולמצווה החמורה שכר שווה, אריכות ימים. 
עם זאת, נראה שבכל זאת שכרן של המצווה החמורה והמצווה הקלה אינן זהות. "אריכות ימים" זה שכר שלא ניתן לכמת. שני אנשים יכולים לזכות באריכות-ימים ובכל זאת חייהם יראו שונים לחלוטין איש מרעהו. כך שבכל זאת כנראה שיש הבדל גדול במתן השכר בין המצווה הקלה לחמורה.

מוקדש לחגי ורננה לרגל הולדת בנם הבכור. שתזכו להכניסו לבריתו של אאע"ה ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים. 

תגובה 1:

  1. לכבוד הרב שלום, לעניות דעתי הרב הפך את המדרש על פניו ... המדרש בא לומר ששכר מצוה קלה עשוי להיות זהה או אף גדול משכר מצוה קלה. והנה כבוד הרב אומר שאע"פ ששכרה אריכות ימים, יתכן שמדובר בימים מועטים שהרי זו מצוה קלה..

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.