וא"ר יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ ... הלך אצל משה אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? א"ל הקב"ה למשה: משה בדאי אתה?! אמר לפניו: רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי?! אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר "זכרו תורת משה עבדי וגו'":
הסיפור המתואר כאן מתרחש בפרשה שלנו, פרשת כי-תשא. אנו יכולים להניח שמדובר כאן בפעם הראשונה שבה התורה עושה את דרכה מהשמים לארץ, דהיינו הלוחות הראשונים. לכן, אפשר אם כן לשער, שהשטן בסיפור מפספס את מסירת התורה למשה, בדיוק בגלל שהוא עסוק כעת עם מעשה העגל במחנה. כשהוא חוזר לשמים הוא לא מבין היכן היא התורה. הוא הרי דאג כעת שלא יהיה מי שראוי לקבל את התורה בארץ!
כלומר, מאחורי הסיפור המדרשי הזה מסתתרת שאלה של חז"ל: מדוע בשעה שנצטווה משה "לך רד כי שחת עמך", החליט הקב"ה גם "ויתן אל משה... שני לוחות העדות"? הסברא נותנת שהקב"ה יאמר לו: רד וטפל בעם וכשיהיו מוכנים לקבל תורה תחזור ותקבל את הלוחות! גם מבחן התוצאה של שבירת הלוחות מצביע על כך שאולי נכון היה לא למסור למשה את הלוחות במועד הזה.
את שאלתם זו, מציבים חז"ל בדעתו של השטן, זה שאחראי במידה מסוימת למעשה העגל.
כבמדרש הקודם בו הקב"ה אומר למשה לאחוז בכסא הכבוד ולהשיב למלאכים, גם כאן הקב"ה משאיר למשה לענות על שאלתו של השטן.
תשובתו של משה לשאלה היא: "וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה?". הקב"ה נתן תורה דווקא לאלו שמכירים בחולשתם כבני אדם. מתן תורה, גם בשעה שישראל חוטאים בעגל, זו הצהרה של הקב"ה: התורה לא ניתנה לבני האדם כי הם מושלמים. להיפך, התורה ניתנה לבני האדם כדי שיהיה להם את השאיפה להיות מושלמים. מי שמכיר בדרך הארוכה שיש לו, הוא הראוי באמת לקבל את התורה, ושהתורה תיקרא על שמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.