עוד על טבילת כלי חשמל

לפני מספר חודשים פרסמנו רשומה אודות מיזם חדש של מכון צומת לעשות הערמה ולמכור כלי חשמל לגוי, ובכך לפטור אותם מחובת טבילת כלים - ראו כאן. 

עתה שלח לי הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, את המאמר הבא ובו הוא מבקש להצדיק את המיזם החדש.

כזכור, מו"ר הרב יהושע בן-מאיר הציע לפטור טבילת כלי חשמל מהנימוקים הבאים:

1. גם אם החובה להטביל כלים שהשתמש בהם גוי הוא מהתורה, הרי שנראה שהחיוב להטביל כלים חדשים שרק היו בבעלות גוי היא מדרבנן.

2. רוב הכלים בימינו נקנו מבתי חרושת שייצרו אותם כדי למוכרן, על כן אינם מוגדרים כ"כלי סעודה" לעניין חיוב דאורייתא, וחיובם אינו אלא מדרבנן. לכן במקום שיש נימוק נוסף להקל (כגון במלון), הוי ספק דרבנן וניתן לצרף סברא זו להקל.

3. כלי חשמל, שיש חשש שיתקלקלו ואף יתכן ויש חשש התחשמלות, פטורים מטבילה בצירוף תרי דרבנן דלעיל. 

הרב נחום רבינוביץ הציע לפטור כלי חשמל מחיוב טבילת כלים, מכיוון שכל חשמל אינו ראוי לשימוש כלל בטרם חיברו אותם לחשמל. נמצא שחיבורם לחשמל הוא סיום מלאכת הכנת הכלי, והיא נעשית ביד ישראל. 

על דברי הרב רבינוביץ' מקשה הרב פרל: האם הרב רבינוביץ' מחייב חיבור כלי חשמל לחשמל בשבת מדין אב מלאכה מכה בפטיש? אם לא, אז מדוע נקרא זה סיום מלאכת הכלי לענין טבילת כלים? 

באשר לדברי הרב בן-מאיר, הרב פרל דוחה את הנימוק השני שלו (כלים המיוצרים למוכרן אינם מוגדרים ככלי סעודה). 

בשורה התחתונה, מבקש הרב פרל ללכת אחר "רוב מנין ובנין של פוסקי זמננו [ש]חייבו טבילת כלי חשמל".