להלן מכתב שכתב חברי ר' אוריאל פרנק (מוזמנים לבקר באתר שלו):
בס"ד מוצאי כ' בטבת, יום פטירת הרמב"ם, תשע"ז (=תהא
שנת עברית זכה)
שלום רב,
נתקלתי הערב
בספר הלימוד ”קוראים ב-א'”, ואף שניכרת ההשקעה המרובה והמקצועית, ברצוני להעיר/להאיר
על פרט אחד:
ספר הלימוד
”קוראים ב-א'” מיועד להוראת השפה בכיתה א'. הספר מותאם לעקרונות החינוך הלשוני של
משרד החינוך (התכנית בנויה על פי הנחיות משרד החינוך לכתיבת ספרי לימוד בחינוך
הלשוני ועל פי ההנחיות הספציפיות לכיתה א', נובמבר 2011).
הזדעזעתי מן האמור במדריך למורה (עמ' 83), ובפרט ממה שרקעו צהוב:
אִי
עִי
בקשו מתלמיד/ה לקרוא ברצף את שני הצירופים ושאלו: האם זה נשמע שונה או
דומה?
(אף על פי שעדיין חלק מהמורים
ואולי גם מעט מהתלמידים יוצרים הבחנה בין ע ל-א סביר להניח שהרוב אינו יוצר הבחנה
זו(.
התייחסו לכך שבעברית יש אותיות שנשמעות דומה אך נכתבות שונה.
למשל: אם אנו רוצים לכתוב את המילה עיר, אפשר לכתוב עיר ואפשר לכאורה
לכתוב גם איר.
הדרך הנכונה לכתוב מילה זו היא עיר.
למה?
ככה זה בעברית!
אי אפשר להבחין בעזרת שמיעה אם המילה נכתבת כך או כך.
עם הזמן זוכרים כיצד יש לכתוב זאת.
ספרו לתלמידים שנפגוש שוב בתופעה כשנלמד את האות ט...
טוב שלא כתבו את
הדברים באופן יותר בוטה:
"יש חשש שחלק מהמורים ואולי גם מעט מהתלמידים, יוצרים עדיין הבחנה בין ע ל-א, לא עלינו..."
האמנם זו הדרך,
להתעלם מן האמת ומן המסורת, וללמד שהאותיות ע' וא' צריכות להישמע בעברית אותו
הדבר?!
והכי מרגיז: למה? ככה זה בעברית!
חוששני שאין
לך משפט שמשניא את הלשון העברית יותר מהמשפט הזה...
ומה האלטרנטיבה?
הנה הצעתי:
אִי
עִי
בקשו מתלמיד/ה לקרוא ברצף את שני הצירופים ושאלו: האם זה נשמע שונה או
דומה?
(סביר להניח שהרוב אינו יוצר
הבחנה זו, אך אם התמזל מזלכם, ואתם, המורים, או אולי גם מעט מהתלמידים, יוצרים
הבחנה בין ע ל-א - הדבר יקל עליכם מאוד את הוראת ההבדל בין אותיות אלה)
התייחסו לכך שבעברית יש אותיות שהיום בדרך כלל נשמעות דומה, אך נכתבות שונה.
למשל: אם אנו רוצים לכתוב את המילה עיר, אפשר לכתוב עיר ואפשר לכאורה
לכתוב גם איר.
הדרך הנכונה לכתוב מילה זו היא עיר.
למה? כי אמורים לבטא כאן ע' ולא א', ומי שעדיין לא
למד לבטא כהלכה, לא יוכל להבחין בעזרת שמיעה אם המילה נכתבת כך או כך.
ברוך ה', שמסר עולמו לשומרים, ועדיין לא נכחד ההיגוי המקורי
של האות ע', ולא עוד אלא עוד ועוד יהודים (גם מעדות אשכנז!) מסגלים את לשונם
ומוסרים את נפשם/גרונם לבטא כהלכה ע' בעומק הגרון, לפחות כשקוראים בתורה וכשמדברים
לפני יוצרם.
כן ירבו!
בברכת תהא שנת עברית זכה (=תשע"ז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.