המשך מהרשימות:
- מתי נצטוו ישראל על המשכן?
- מתי נצטוו ישראל במצוות פרשת משפטים?
- על מה אמרו ישראל "נעשה ונשמע"?
- מתי נצטוו ישראל על המשכן?
- מתי נצטוו ישראל במצוות פרשת משפטים?
- על מה אמרו ישראל "נעשה ונשמע"?
בטבלה הבאה מסוכמות מחלוקות רש"י והרמב"ן בסדר הפרשיות מ"בחודש השלישי", בפרשת יתרו, ועד לסוף פרשת כי-תשא:
|
רש"י
|
רמב"ן
|
1
|
ג' ימי הגבלה
|
ג' ימי הגבלה
|
2
|
מעמד כריתת הברית
ו"נעשה ונשמע" (סוף פרשת משפטים)
|
|
3
|
הקולות לפני עשרת
הדברות
|
הקולות לפני עשרת
הדברות
|
4
|
|
העם נעים אחורה
ומבקשים ממשה שידבר עמם
|
5
|
עשרת הדברות
|
עשרת הדברות
|
6
|
|
פרשת משפטים
|
7
|
|
מעמד כריתת הברית
ו"נעשה ונשמע"
|
8
|
משה עולה להר סיני
|
משה עולה להר סיני
|
9
|
40 יום בהר סיני -
מצוות פרשת משפטים
|
40 יום בהר סיני -
הציווי על הקמת המשכן
|
10
|
חטא העגל
|
חטא העגל
|
11
|
40 יום בהר סיני שניים
|
40 יום במחנה – הקמת
אוהל מועד של משה
|
12
|
40 יום בהר סיני
שלישיים – הציווי על המשכן
|
40 יום בהר סיני
|
13
|
הקמת אוהל מועד של משה
|
חידוש ספר הברית
|
הסבר לשורות הטבלה:
שורה #2: עפ"י רש"י הפסוקים בסוף פרשת משפטים על בניית המזבח, מעמד כריתת הברית יחד עם "נעשה ונשמע" מתרחשים לפני מעמד הר סיני.
שורה #4: עפ"י רמב"ן הפסוקים לאחר עשרת הדברות "וכל העם רואים את הקולות... ויאמר משה אל העם אל תיראו" מתרחשים כתגובה לקול השופר, לפני עשרת הדברות.
שורה #6,7: עפ"י רמב"ן מצוות פרשת משפטים נאמרים למשה מיד לאחר עשרת הדברות, לפני עלייתו להר סיני, ועל מצוות אלו נערך מעמד כריתת הברית.
שורה #9: עפ"י רש"י מצוות פרשת משפטים נאמרים למשה בהר סיני, ולפי זה את הפסוקים האחרונים בפרשת משפטים, המצווים את משה לעלות להר סיני, מקדים רש"י לפני המצוות בפרשה. עפ"י רמב"ן לאחר כריתת הברית והפיכת עם ישראל ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש", משה מצטווה לעלות להר סיני לקבל לוחות ולהצטוות על הקמת משכן בו יוכל הקב"ה להשרות את שכינתו בתוך עם ישראל.
שורה #11: עפ"י רש"י משה עולה שוב להר סיני למחרת ירידתו הראשונה מהר סיני. עפ"י רמב"ן משה נשאר במחנה והוא מקים את אוהל מועד מחוץ למחנה.
שורה #12: עפ"י רש"י הציווי על המשכן הגיע רק לאחר חטא העגל, ולכן כנראה משה נצטווה בו בעלייתו השלישית להר סיני.
שורה #13: עפ"י רש"י הקמת אהל מועד מחוץ למחנה מתרחש רק לאחר ירידתו השלישית של משה מהר סיני. עפ"י רמב"ן הפסוקים בסוף פרשת כי-תשא "כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" משמעם שיש צורך לכרות מחדש את הברית לאחר חטא העגל והכפרה על החטא ולחזור לאמירת "נעשה ונשמע". עפ"י רש"י פסוקים אלו מתארים את הכנת הלוחות השניים.
הלוז והבריח התיכון ברוב המחלוקות בין רמב"ן לרש"י הוא מקומו ותפקידו של המשכן: האם המשכן הוא לכתחילה ונועד לקיום התכלית של ממלכת כהנים וגוי קדוש, שיהיה מקום להשראת שכינה בתוך המחנה, כדברי רמב"ן, או שהמשכן הוא דיעבד שהצורך אליו התעורר רק בעקבות חטא העגל ושנועד להיות מקום פולחן מרכזי לעם ישראל?
איך הדעה שהמשכן הוא דיעבד מסבירה את הפסוק "מקדש ה' כוננו ידיך" ?
השבמחקשאלה טובה.
השבמחקאך עם כל הקושי שבדבר כך כותב במפורש לדוגמא הספורנו:
ספורנו שמות פרק טו פסוק יז
מקדש ה' כוננו ידיך. כאמרו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך (להלן כה, ח - ט), וכן דוד אמר הכל בכתב, מיד ה' עלי השכיל בכל מלאכות התבנית (דהי"א כח, יט):
ספורנו שמות פרק לא פסוק יח
(יח) ויתן אל משה ככלותו. אחר שספר מה היה הטוב שהושג בסוף כל הפעמים ששהה משה בהר ארבעים יום, פירש הטעם מפני מה לא הושג התכלית שיעד האל יתברך במתן תורה, באמרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (לעיל יט, א) ובאמרו מזבח אדמה תעשה לי בכל המקום אבא אליך (שם כ, כא) עד שהוצרך לעשות משכן, והודיע שקרה זה בסבת רוע בחירת ישראל. כי אמנם בסוף ארבעים יום הראשונים נתן הלוחות מעשה אלקים לקדש את כלם לכהנים וגוי קדוש ככל דברו הטוב. והמה מרו והשחיתו דרכם ונפלו ממעלתם, כמו שהעיד באמרו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (להלן לג, ו):
חשבתי שאולי גם הספורנו יסכים שיש אידאל של מקדש בירושלים "הר בית ה' " שיהיה נכון גם באחרית הימים, ומה שהתחדש אחרי חטא העגל זה רק הצורך במשכן זמני אחד (שאין ספק שהעיסוק בו בתורה מוגזם לאור תפקידו הזמני) עד שישראל יגיעו את המנוחה והנחלה.
השבמחקכמו שנאסרו הבמות כאשר הארון והמזבח ביחד.
חגי,
השבמחקאפשר להסביר בפשטות ש"מקדש ה' כוננו ידיך" זה משאלת לבם של ישראל, שלאחר חטא העגל נהפך להכרח.