 |
| from: wikipedia |
אז איך קרה שדווקא בציבור הדתי-לאומי המוסדות עם הפנימיות פרחו? ולא רק שפרחו, אלא חלקם הפכו למוסדות הנחשבים יוקרתיים ומבוקשים. הדבר נכון הן לבנים - בישיבות תיכוניות, והן לבנות - באולפנות.
שערי תירוצים לא ננעלו, וכבר הספקתי לשמוע במהלך שנות חיי כל כך הרבה תירוצים לצורך בפנימיה. תירוצים, שכאמור, כנראה לא היו ערים להם במגזרים אחרים בארץ וגם לא במגזר הדתי בחו"ל.
בשנים האחרונות התרחש איזה שהוא תהליך של הקלת תנאי הפנימיה. באולפנות שהיו עד לא מזמן עם תנאי פנימיה מלאים יש כיום שינה בבית הספר רק פעמיים בשבוע, וגם את זה המוסד לא תמיד מחייב. בישיבות שעד לפני כמה שנים התלמידים יצאו רק פעם בשבועיים, יוצאים היום פעם בשבוע, ולפעמים אף פעמיים בשבוע. אך קיומו של התהליך להקלת תנאי הפנימיה, רק מגדיל את השאלה: למה לא לותר לחלוטין על הפנימיה?
מלבד הערך החינוכי הלא-ברור שיש בהוצאת ילד מבית הוריו והחזקתו בפנימיה, ומלבד הבעיות והסיפורים סביב נושאים של הטרדות מיניות, שהם בעיני השיקולים המכריעים לצורך לביטול הפנימיות, יש גם שיקול כלכלי. הפנימיות מהוות נטל כלכלי כבד הן על המוסדות והן על ההורים. דווקא ההקלות בתנאי הפנימיה מגדילות את הנטל הכלכלי הזה. אם אולפנה צריכה להחזיק פנימיה לתלמידותיה בשביל יומיים בשבוע, זה אומר שההורים משלמים הן על החזקת הילדה בבית והן על החזקת הפנימייה בבית הספר. וכאמור, אם הערך החינוכי היה ברור, היה אולי מקום להחריש. אבל מכיוון שאינני מבין כלל איזה ערך חינוכי מושג באותן לילות של שינה מחוץ לבית, זה הופך לתמוה במיוחד.
ואולי היה מקום לקבל את הימצאותן של מוסדות פנימייתיים שהם מוסדות יחודיים שתלמידים אכן מגיעים אליהם ממקומות שונים בארץ, ושאותם תלמידים לא ימצאו מוסד דומה במרחק נסיעה מביתם. אבל יש מוסדות שיותר מ95% מתלמידיהם גרים במרחק נסיעת אופניים מבית הספר - למה הם צריכים פנימיה?!?!
אני לא מבין למה צריך לדעתך וכלשונך "תירוצים". אוקי, אז בציבור החילוני זה כבר לא נפוץ (פעם לפני הרבה זמן גם אצלם זה היה המצב) וגם לדבריך אצל הציבור החרדי, אבל בציבור הדתי זה כן. אז מה? זה אומר משהו ענייני בעד או נגד מוסד הפנימיה?
השבמחקהטיעון היחיד שמצאתי בדבריך הוא זה של ההטרדות המיניות, שאני לא יכול להגיד לגביו כלום כי אין לי שום מושג בזה. (הטיעון הכלכלי הוא כפוף כמובן לויכוח על ההצדקה החינוכית)
דרך אגב איזה מוסד פנימייתי יותר מ95 אחוז מתלמידיו גרים במרחק נסיעת אופנים?
אין הכי נמי, זה מה שאני שואל: מה ההצדקה החינוכית לקיומן של פנימיות? לא מבין למה צריך אותם לא בישיבות תיכוניות ולא באולפנות (למעט אולי מספר מועט של מוסדות ייחודיים).
השבמחקלגבי שאלתך האחרונה - בשבועות האחרונים גליתי ארבע מוסדות תחת הקטגוריה הזאת. ולא עשיתי מחקר מעמיק, רק שאלתי פה ושם אנשים שפגשתי בסביבתי הקרובה.
1) מי שהתחנך במוסד כזה ושרד+ רואה בזה את האידאל, ומקים מוסד דומה או לפחות שולח את ילדיו. האווירה המנותקת, העצמאות היחסית הופכות ליעד חינוכי.
השבמחק2) פנימייה מאפשרת לציבור עם אידאולוגיה חינוכית מובהקת לגור בפיזור גיאוגרפי (לא לכולם יש מוסדות במרחק רכיבה)
3) אכן, רבים המערערים, ולכן המוסדות הפנימייתיים מצטמצמים. רק החזקים שורדים.
אני כל כך מסכים איתך. אני עצמי פליט של פנימיה (מדרשיית נעם שר"י). שלושה חודשים הספיקו לי להבין שפנימיה זה שם נרדף למלחמה. לא קרב אחד או שניים. אלא מלחמה כוללת. אלימות נטו שראשי המדרשייה לא עשו כלום נגדה. אבל פעם אחת כשאיחרתי לכיבוי אורות בגלל שראיתי טלויזיה באיזה קיוסק - השמיים נפלו וקיבלתי עונש ר"ל וכל המדרשייה הצביעה עלי כעל שייגץ.
השבמחקהאמת, שלי הספיק שבוע כדי להבין שלא מתאים לי לגדול בקן של דעאש. אבל ההורים שלי היו צריכים יותר זמן להשתכנע.
ועם כל זה, אתמול נגררתי עם זוגתי לערב הורים בפנימיה לבנות. הפעם זה היה הפוך. זה לא מרצוני, אלא מרצונה של הילדה. עוד הקשבתי בשלב הפדגוגי. אבל כשהתשובה על שכר הלימוד היתה "12,000 על שנה ללא פנימיה ו18,000 על שנת פנימיה" (הפנימיה מתחילה בפועל בכיתה ט') נגמר מבחינתי הסיפור. הילדה "תיאלץ" לגדול איתנו, תחת פיקוח שלנו ולא תחת פיקוח של איזו מדריכה בת שירות בגיל 19.
היתרון החינוכי (המפוקפק) של פנימייה הוא, שהיא מאפשרת לרבנים ולמחנכים לעצב את דמותם של התלמידים בדמותם שלהם, ולא ח"ו בדמותם של ההורים.
השבמחקזה מאוד מתאים למגזר שמציב יעד חינוכי שמנותק מדמותו של דור ההורים. אם ההורים לא רוצים (או חושבים שהם לא רוצים) שהילד שלהם יגדל כמותם, אלא רוצים (או חושבים שהם רוצים) שהילד יגדל דתי יותר או דתי אחרת מהם - שולחים אותו לפנימייה.
ראשית, למרות שתקופה ארוכה לא הגבתי, אציין כי אני קורא את הבלוג באדיקות רבה ותמיד נהנה.
השבמחקאני מדריך בישיבה תיכונית פנימייתית (1. מהמובילות, 2. מאלה ש95% יכולים להגיע באופניים) מזה מס' שנים במקביל ללימודיי האקדמאים. שאלת הפנימייה ונחיצותה עולה אצלי מידי שנה מול התלמידים ומול הורים רבים - הן באספות הורים והן בערבי הסברה.
אני לא למדתי במוסד פנימייתי אלא בישיבה תיכונית ללא פנימיה (טובה מאד לדעתי) במרכז הארץ. סיימתי ללמוד מידי ערב סביב שבע-שמונה והייתי מבלה את שעות הערב בביתי בצפייה אדוקה בטלוויזיה עד שהייתי הולך לישון. השעה המאוחרת לא אפשרה מפגש עם חברים (גדלתי בעיר גדולה, לא התגוררנו בסמיכות) ולא אפשרה הרבה פעילויות הפגה מעבר לאותה צפייה בטלוויזיה.
אני מסתכל היום על תלמידיי שלומדים בפנימיה. סיום הלימודים סביב שמונה ואז - מידי ערב אופציות לשניים-שלוש שיעורים תורניים הנערכים בבית המדרש ובבתי המדריכים, חברותות בבית המדרש עם המדריכים - לפעמים ביוזמת המדריכים אם אנו רואים שיש בכך צורך, פעילות פעם בשבוע בנושא ערכי - שוויון בנטל, הציבור החרדי והחילוני במדינה, מערכת המשפט, המערכת הפוליטית, היחס בין תורה ומדע (לפעמים בעקבות נושאים מהבלוג), ועוד ועוד.
מעבר לכך התלמידים משחקי ספורט ביחד, מבלים ביחד בפנימיה ומחוצה לה, מוקרנים להם משחקי ספורט בצורה מבוקרת לשם צפיה מהנה בחבורה גדולה, אנו כמדריכים מוסיפים נופך לצפייה. אנחנו מקרינים סרטים בצורה מבוקרת, תוך התייחסות לתכנים ובמה צופים ובמה לא.
בנוסף, אינני יכול שלא להתייחס להערה בדבר קיומם של מוסדות פנימייתיים ש95% מתוכם יכולים להגיע על אופניים. כמי שלמרות כל הנ"ל מתחבט בדבר בעצמו, בעיניי דווקא מבנה כזה בו הילד קרוב לבית, אך מקבל את כל התוכן של הפנימיה הוא מבורך. ההורים בשליטה, הילד יכול לקפוץ הביתה והוא נהנה ממלא היתרונות של הפנימייה.
קצרה היריעה מלהכיל את גודל ההבדל בין חוויית הזמן הפנוי שחוויתי בתיכון לבין חוויית הזמן הפנוי שחווים תלמידיי.
וכמו שציינתי, למרות כל הנ"ל יש לעשות חשבון נפש מידי שנה, לראות שאנחנו מספקים את הנופך הנוסף הזה - אחרת באמת אין זכות קיום לפנימיה.
בנוגע לעומס הכלכלי - השינויים שנעשו לאחרונה בתשלומי הורים הורידו מעט מהעומס ועשו שינוי במס' דברים. בכל אופן בהתחשב בעבודה שמוסדות לא פנימייתיים רבים (כולל המוסד בו למדתי בצעירותי) גובים כ14,000 בשנה על יום לימודים ארוך וכו', תוספת של עוד 4000 המשלימה לכ-18,000 אינה משמעותית בעיניי - אם אכן ניתנים כל התכנים שציינתי לעיל.
זהו, בקצרה ובזריזות בשעה מאוחרת זו.
נשמח לראות את בנך במוסדנו.
באיזו פנימייה מדובר והאם דעותיך לא השתנו מאז שכתבת את הדברים?
מחקמחפשת מקום טוב לבן שלי..
יואל,
השבמחקתודה על תגובתך הארוכה והמלומדת.
אם המוסד המדובר נמצא באזור מגורי (מודיעין) אשמח לשמוע עוד עליו (תוכל לשלוח לי אימייל).