יום שישי, 4 באוקטובר 2013

רעיון לפרשת נח

פרשת דור הפלגה היא רבת פירושים ורבת קשיים (בראשית פרק יא):
(א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:
(ב) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
(ג) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:
(ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:
(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם:
(ו) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:
(ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:
(ח) וַיָּפֶץ יְקֹוָק אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
(ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְקֹוָק שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְקֹוָק עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: 

הרב אלחנן סמט, בסדרה הראשונה של "עיונים לפרשת השבוע" מביא שישנן כיום הוכחות ארכאולוגיות המוכיחות את הבנתם של חז"ל בפרשה, שרצונם של דור הפלגה היתה באמת להגיע לשמים - לגעת באלים הנמצאים בשמים. זה שהם היו "עם אחד ושפה אחת לכלם" סייע בידם להאמין כי הם יוכלו להגיע לשמים.
הדגש בפרשה על הירידה של ה', שתי פעמים, "וירד ה'", "הבה נרדה", באה כהתרסה לדברי בני האדם. הם חשבו שהם בונים מגדל עד השמים, אך בפועל ה' צריך לרדת ירידה אחר ירידה על מנת לראות את המגדל.
ההפרדה של האנושות לקבוצות שונות ולעמים שונים נועד ליצור קנאה ותחרות בין העמים כדי שאף אחד מהעמים לא יגיע למסקנה שבני האדם יכולים להגיע לשמים. תמיד יהיה מי שיצעק בקול שאתה סך הכל בן האדם.

מסופר על אחד מחברי להקת "החיפושיות" שהסביר פעם מדוע הם, "החיפושיות", לא מצאו את סוף דרכם בעזרת מנת יתר וכד', כפי שקרה לזמרים מפורסמים אחרים. הוא תיאר כיצד לאחר כל הופעה הם היו חוזרים לחדרם ושם יורדים וצוחקים האחד על השני. זה החזיר אותם למציאות ולתובנה שהם סך הכל בני אדם בעלי תכונות טובות ורעות, צדדים חיוביים ושליליים. לעומת זאת, אצל זמרים שהופיעו לבד, לא היה אף אחד שידבר אליהם בגובה העיניים כדי שיעזור להם לחזור לקרקע המציאות.

פיזור העמים נועד לאפשר לכל עם להתפתח בדרכו הוא, אך גם ע"י כך להזכיר לעמים האחרים שהם סך הכל בני אנוש, ומקומם על הארץ ולא בשמים.

מוקדש לאחייני צוריאל ספיר לרגל הגיעו לגיל מצוות, במזל טוב. 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.