ביקורת ספרים: עת רצון, הרב יהודה עמיטל

בשונה מהרגלי לכתוב ביקורות ספרים רק לאחר שקראתי את הספר כולו, את הדברים הללו אני כותב עוד בטרם הספקתי להגיע למחצית הספר. זאת משום שאם אחכה עד לסיום הספר, דבריי יהיו בבחינת "עבר זמנו בטל קרבנו".

את הספר "עת רצון - שיחות לימים הנוראים של הרב יהודה עמיטל" ערך והוציא לאור בנו של ראש ישיבת הר-עציון, הרב יואל עמיטל, המשמש כר"מ בישיבת שעלבים. לא זכיתי ללמוד מהרב יהודה עמיטל וההיכרות היחידה שלי אתו, מעבר לכותרות העיתונים, היתה כשהוא לקח אותי בטרמפיסט פעם אחת מגוש עציון לירושלים. את בנו, הרב יואל עמיטל, זכיתי להכיר הכרות שטחית. גם לולי הייתי שומע דברים טובים על שיחותיו של הרב עמיטל עוד בחייו, ההכרות השטחית הזאת עם עורך הספר, היתה כנראה מספיקה עבורי כדי לרוץ לחנות ולרכוש את הספר. ואכן כך עשיתי. יומיים-שלושה אחרי שראיתי שהספר יצא לאור כבר שמתי פעמי לחנות הספרים הקרובה אל ביתי ובקשתי לרכוש את הספר החדש. לא התאכזבתי.

לפני שאגיע לספר עצמו, אני צריך להסביר את מהו המדד על פיו אני בוחן ספרים מהסוג הזה. המדד העיקרי שלי מספרים העוסקים בימים הנוראים הוא: האם אני מוצא בו נקודות שעוזרות לי להכין שיחות לימים הנוראים? זה אמנם נשמע כמו מדד מאד תועלתני, אבל מלבד זה שאכן מדובר בצורך אמיתי עבורי, שכן אני מכין שש-שבע שיחות ושיעורים בכל שנה לימים הנוראים, אני גם משתדל למצוא דברים שהם חידושים גם עבורי כדי לא להרגיש שאני מטיף לאחרים ולא לעצמי.

בספר הזה מצאתי את אשר בקשה נפשי, וגם מצאתי בו יותר.

עבורי, שיחה טובה היא שיחה שיש בה חידוש קטן שמביע רעיון יפה ועמוק שאפשר להרחיב ולהדגיש. כמובן, שבימים הנוראים הרעיון צריך להיות קשור למהותו של יום.
מיד נביא מעט חידושים שמצאתי בספר. אך לפני כן אני מרגיש צורך להדגיש שמלבד אותם חידושים ורעיונות יפים, יש בספר לא מעט מוסר. מוסר שמתאים לציבור שלנו. שזה דבר שכמדומני לא מוצאים הרבה.

מבין החידושים שמצאתי:

- "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה" - האמנם תפילתו של אברהם אבינו היא שגרמה לכך שנענה לו הקב"ה? והלוא מתחילה לא היתה כוונת הקב"ה אלא לנסותו... גם אלמלא היתה מלכתחילה התוכנית האלוהית להימנע מהקרבתו לעולה, היה יצחק ניצל מדינה של עקידה מכוח תפילתו של אברהם. (עמ' 180)
- אברהם אבינו שותק כל זמן העקידה... והנה בשיא העקידה אומר לו המלאך: "אל תשלח ידך אל הנער". מה עבר בלבו של אברהם באותו רגע? איה סופר איה משורר שיכול לתאר זאת!... אברהם המחפש ביטוי לאשר עם ליבו אינו מוציא הגה מפיו, אלא "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל..." מבטו של אברהם לעבר הקרניים הנאחזות בסבך טעון מתח גבוה. באותה הקרן אנו תוקעים, ובכך מבטאים את אותם דברים כמוסים שאין אנו מסוגלים לסדר ולבטא בשפתינו "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך". (עמ' 105)

כאמור, יש בספר גם לא מעט מוסר. אביא דוגמא אחת מתחילת הספר:

האם אנו חשים שעה שעה את הרווח שבלימוד התורה ובקיום המצוות?... אם איננו מרגישים שעה שעה ורגע רגע את הרווח הגדול שבהנחת תפילין, בשמירת שבת או בקיום הצוות בכללן, הרי מעשינו הם בבחינת "חזקו עלי דבריכם" או "שוא עבד אלוהים". 

לכל מי שמחפש ספר שיעיר אותו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, אני ממליץ מאד על הספר הזה.

לדעתי, מחיר הספר בחנויות הוא קצת יקר, אך אפשר למצוא אותו במחיר זול יותר באתר הוצאת קורן-מגיד ובאתר ישיבת הר-עציון (באתר ישיבת הר-עציון ניתן גם להוריד פרק מהספר).