חשבתי שאצליח קצת לנקות את השלחן לפני שאני יוצא לחופש, אך את אשר הלב חושק הזמן עושק. אז את סיום הנושא של "דין התורה שלי" והגלאים בשבת ועוד כמה נשאיר לעוד כמה שבועות.
כעת אני יוצא לחופש של כשבועיים.
את הזמן שיתפנה בכוונתי להקדיש להנאה עם הילדים שנמצאים גם הם בחופש בימים אלה, אך גם להכין (או לפחות להתחיל להכין) את השיחות והשיעורים לימים הנוראים. ונוסיף לזה, שבחודש הקרוב צריך גם לישון מוקדם כדי לקום בבוקר לסליחות...
כבשנים קודמות, אתם מוזמנים לכתוב כאן בתגובות הערות והארות על הבלוג, ביקורת בונה, ממה אתם נהנים, ממה אתם לא נהנים וכו' וכו'.
אסיים לעת עתה בנימה אישית. זה לא סוד שאני מעביר הרבה ביקורת על כל מה שמתרחש. זה גם לא סוד שהפסיכולוגים אומרים שאנשים שכל הזמן מעבירים ביקורת, הם אנשים עם לא מעט פגמים באישיות. בשבועות האחרונים קבלתי לא מעט ביקורת מקוראים ומאורחים שהביקורת שלי חרגה מגבולות הטעם הטוב. אני מרגיש פגוע וכואב כתוצאה מהבחירות לרבנות הראשית. השבוע פגשתי ברב סתיו ושמעתי ממנו כמה לקחים מהמירוץ. התפעלתי לשמוע כמה שהוא לא ביקורתי ולא תקוע בכלל בחיפוש אחר אשמים וק"ו שלא בהטלת רפש (גם לא על כאלה שלדעתי זכו לזה ביושר). גדלות נפשו רק הגדילה אצלי את כאב הלב על כל מה שהוא עבר בשנה האחרונה, ועל כך שכל התחלואים לא נשאו פרי לבסוף. אני מקווה שהחופש, ובעז"ה גם הניתוק מהבלוג ומהרשתות החברתיות, לזמן קצר, יחזיר לי קצת שלוות נפש.
אינני מצטרף לאלה המבקרים את הביקורת (גם להם יש פגם באישיות?).
השבמחקאני נהנה תמיד לקרוא את הבלוג, על כל נושאיו, ואחכה בקוצר רוח לשובך מהחופשה.
תהנה עם הילדים!