שימו לב לדרשה החסידית הבאה:
עד כאן דברי הדרשן והסבר דבריו.
חז"ל דרשו את דבריהם ש"ראשון ראשון שהיו בונים היה מתרוסס" על הפסוק "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס". אך דברי הדרשן הם על הפסוק "וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת".
הבעיה היא ש"רעמסס" בפסוק הראשון (ושעליו דרשו חז"ל) איננו הרעמסס שבפסוק השני. גם שמותיהם אינם זהים: הראשון הוא רַעַמְסֵס והשני הוא רַעְמְסֵס.
האם זה הורס את הדרשה? אני מניח שאם אפשר להוציא את הפסוק כל כך הרבה מפשוטו, אז אפשר גם לומר ששני הרעמסס נקראו בשמות כמעט זהים כדי שיהיה אפשר לדרוש את תכונותיו של זה בזה.
ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסוכת. הנה אמרו רז"ל [סוטה יא א] שהיה נקרא רעמסס כי ראשון ראשון שהיו בונים היה מתרוסס שלא היה לו קיום, והנה מצות סוכה דירת ארעי בעינן [סוכה ב א] וכתב בעל העקידה בטעם הפשוט לרמז לאדם שיספיק לו לאדם בעולם הזה די ההכרח בלבד כדירת ארעי ראשו ורובו ושלחנו, כי עולם הזה דירת ארעי, כי כל קניני עולם הזה בתים ושדות וכרמים אין לו לאדם יסוד מוסד לסמוך עליהם וכולם נאבדים ממנו, וזהו ויסעו מרעמסס, כאשר נוסעים בני ישראל מרעמסס הם כל קנייני העולם אשר ראשון ראשון שמסגלים הם מתרוססים, אזי ויחנו בסכות יש להם חנייה ודי די הסיפוק והכרח הדירת ארעי רק כסוכה ראשו ורובו ושלחנו, ותנוח דעתם בזה ולא ישתדלו לאסוף המון המותרות.הדרשן דורש את שמות המקומות בהם היו בני ישראל. כאן הוא עוסק במקומות "רעמסס" ו"סוכות". הוא דורש ומסביר שעל רעמסס אמרו חז"ל שהוא היה "מתרוסס" (=כשהיו בונין קצת היה מתרוסס ונופל וחוזרין ובונין והוא נופל). סוכות כידוע הוא בית ארעי. לכן, אדם שמתייחס לקניינים הגשמיים שלו מתוך ידיעה שהם "מתרוססים" - לא ילכו אתו לקבר, אזי יהיה להם חניה-סיפוק בדירת הארעי - העולם הזה שהוא כסוכה.
עד כאן דברי הדרשן והסבר דבריו.
חז"ל דרשו את דבריהם ש"ראשון ראשון שהיו בונים היה מתרוסס" על הפסוק "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס". אך דברי הדרשן הם על הפסוק "וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת".
הבעיה היא ש"רעמסס" בפסוק הראשון (ושעליו דרשו חז"ל) איננו הרעמסס שבפסוק השני. גם שמותיהם אינם זהים: הראשון הוא רַעַמְסֵס והשני הוא רַעְמְסֵס.
האם זה הורס את הדרשה? אני מניח שאם אפשר להוציא את הפסוק כל כך הרבה מפשוטו, אז אפשר גם לומר ששני הרעמסס נקראו בשמות כמעט זהים כדי שיהיה אפשר לדרוש את תכונותיו של זה בזה.
לפי דעת מקרא על במדבר רעמסס בשוא הוא חבל ארץ, וכנראה מדובר על גושן, ורעמסס בפתח לפי פירוש אחד היא עיר בשם זה שהיתה באותו איזור. בפירוש השני בשם התרגום הארץ ישראלי (וכן מנחת שי מביא בשם אב"ע על הפסוק בפרשת ויגש) מביא שמדובר על עיר באיזור אחר, וכן בהערה ובאטלס דעת מקרא מביא את הזיהוי של פילוסון (אולי בלוזה של היום) במיקום אחר מרעמסס (שגם באטלס מופיע בסימן שאלה).
השבמחקאם מניחים את הפירוש הראשון, למרות אי ההתאמה המלאה בין איזור ועיר אז השאלה לא קשה, אך לפי הפירושים האחרים, כנראה הדרשן לא דק, למרות שהשם הדומה מאד (אותם אותיות ובניקוד זהה ב-4 אותיות (כולל ללא ניקוד)) נותן מקום לומר שזה אותו מקום/איזור. לפי זה 'העתקת' דרשה היא לא קשה, זאת בניגוד לשמות זהים אבל עם לואי כמו קדש, קדש ברנע, קדש נפתלי וכדו' שם בודאי אי אפשר לומר שזהו אותו מקום, אם כי דרשה על חלק השם הזהה יכולה להתפרש גם על השמות האחרים בכל מקום עם שם הלואי שלו.