לפני חמש שנים כשמלאו 15 שנה לפטירת הרב סולובייצ'יק פרסמתי את הטור הבא. אני מעתיק אותו לכאן לרגל 20 שנה לפטירת הרב סולובייצ'יק.
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מארה"ב נפטר בחול המועד פסח לפני 20 שנה. הרב סולובייצ'יק היה למנהיג הלא-מעורער של היהדות הדתית (לא חרדית) בארה"ב. מאז פטירתו, ובעצם מאז פרישתו מחיים ציבוריים, אין תחליף לאדם הגדול הזה. ברשימה זו ברצוני להתייחס דווקא למספר פנים שבדרך כלל לא מרבים להתייחס אליהם. בנקודות אלה, רואים לענ"ד את גדולתו של האיש ואת המיוחד (אך לא בהכרח הייחודי) שבדמותו של מנהיג זה שאין לה תחליף לא בארץ ובטח שלא בארה"ב. יחד עם זאת, רואים גם את ירידת הדורות שחלה בחמישים השנים האחרונות הן בציבור הדתי בכלל והן בעולם הרבני בפרט.
א. הרב הגיע לשיא פריחתו ופעילותו בשנות הששים לחייו. את מאמריו הגדולים נאם וכתב בטרם הגיע לגיל שבעים. תלמידיו הגדולים ביותר למדו אצלו כשהוא היה צעיר ומלא אנרגיה, ולא אדם שקשה לו לעלות במדרגות. הבה נסתכל סביבנו - מרבית רבותינו ורבנינו הפופולאריים, אלה שדבריהם מתפרסמים באתרי האינטרנט ובעיתונות הדתית, הינם בסביבות גיל הששים. האם נוכל להצביע על מי מהם כרב ומנהיג ציבור הנמצא בשיא פריחתו? האם נוכל למנות מאמרים וספרים שרבותינו אלה פרסמו ושניתן לומר עליהם שבעוד עשרים שנה כמעט ולא יהיה אדם מן השורה בציבור הדתי שלא קרא או לפחות שמע עליהם ומכיר בגדול את תוכנם?
ב. בויקיפדיה מופיע המשפט הקצר הבא, שכל תלמידיו של הרב מעידים על נכונותו:
ג. האם היה יכול להיות היום רב משפיע ומנהיג בציבור הדתי שאשתו לא מכסה את ראשה ושאינה הולכת עם שרוולים ארוכים? האם יכול להיות היום רב משפיע ומוערך בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטה לא יהודית שלא מרגיש שהוא צריך להתנצל על כך? השאלות הללו נכונות גם הפוך: האם יכול להיות היום רב, בנם של רבנים "חרדים", בעל השכלה אקדמית ושאשתו הולכת ללא כיסוי ראש, והוא בכל זאת יביע דעות שמרניות - יחד עם דעות מהפכניות של לימוד תורה לנשים וכד'?
ד. האם ניתן למצוא בינינו רבנים שישנו את דעתם על נושאים מהותיים מתוך מחשבה מחודשת אחרי שהם כבר הגיעו לגיל ולמעמד מסויים? הרב היה חבר באגודה ונשא נאומים חוצבי להבות על אמונת חכמים ועל אבני היסוד של האגודה, ולאחר כעשור נשא את הנאומים הנחשבים לאבני היסוד של המזרחי עד היום.
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מארה"ב נפטר בחול המועד פסח לפני 20 שנה. הרב סולובייצ'יק היה למנהיג הלא-מעורער של היהדות הדתית (לא חרדית) בארה"ב. מאז פטירתו, ובעצם מאז פרישתו מחיים ציבוריים, אין תחליף לאדם הגדול הזה. ברשימה זו ברצוני להתייחס דווקא למספר פנים שבדרך כלל לא מרבים להתייחס אליהם. בנקודות אלה, רואים לענ"ד את גדולתו של האיש ואת המיוחד (אך לא בהכרח הייחודי) שבדמותו של מנהיג זה שאין לה תחליף לא בארץ ובטח שלא בארה"ב. יחד עם זאת, רואים גם את ירידת הדורות שחלה בחמישים השנים האחרונות הן בציבור הדתי בכלל והן בעולם הרבני בפרט.
א. הרב הגיע לשיא פריחתו ופעילותו בשנות הששים לחייו. את מאמריו הגדולים נאם וכתב בטרם הגיע לגיל שבעים. תלמידיו הגדולים ביותר למדו אצלו כשהוא היה צעיר ומלא אנרגיה, ולא אדם שקשה לו לעלות במדרגות. הבה נסתכל סביבנו - מרבית רבותינו ורבנינו הפופולאריים, אלה שדבריהם מתפרסמים באתרי האינטרנט ובעיתונות הדתית, הינם בסביבות גיל הששים. האם נוכל להצביע על מי מהם כרב ומנהיג ציבור הנמצא בשיא פריחתו? האם נוכל למנות מאמרים וספרים שרבותינו אלה פרסמו ושניתן לומר עליהם שבעוד עשרים שנה כמעט ולא יהיה אדם מן השורה בציבור הדתי שלא קרא או לפחות שמע עליהם ומכיר בגדול את תוכנם?
ב. בויקיפדיה מופיע המשפט הקצר הבא, שכל תלמידיו של הרב מעידים על נכונותו:
אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות.שיעורים אלו היו בנויים במעשה אומן משני חלקים: חלק הלכתי וחלק מחשבתי. החלקים ההלכתיים של חלק משיעורים אלו התפרסמו בספרי "שיעורים לזכר אבא מארי". החלקים המחשבתיים התפרסמו בחלקם בספרים ההגותיים שיצאו בשלושים השנים האחרונות, ושממשיכים לצאת לאור גם בימים אלו. על פי דברים ששמעתי מעדי ראייה, הרב היה מגיע לשיעורים אלו מצוייד בשיעור כתוב על פני עשרות עמודים, ואת רובו ככולו של השיעור הרב היה מקריא מתוך הכתב. גם כאן כדאי להסתכל סביב ולבחון, האם יש בינינו מישהו (ולו אדם אחד) שמסוגל למשוך קהל של אלפים לבוא ולשמוע שיעור למדני מורכב למשך שעות ארוכות? אינני בטוח שאני יכול למנות אדם אחד שיכול למשוך קהל של אלפים לשיעור של שעה בנושא הלכתי-למדני. כמובן, שהאשמה כאן איננה רק על כתפי הרבנים. הציבור היום הוא ציבור שרגיל למדיה אלקטרונית שמידת הסבלנות שלו פוקעת הרבה יותר מהר ממה שהיה פעם. עם זאת, תחשבו לרגע: מאמר "קול דודי דופק" הידוע, נאמר כנאום ביום העצמאות - מאמר זה פרוס על פני כ40 עמודים. מתי לאחרונה שמעתם נאום שיכול להתפרס בגאון על פני ארבעים עמודים?
ג. האם היה יכול להיות היום רב משפיע ומנהיג בציבור הדתי שאשתו לא מכסה את ראשה ושאינה הולכת עם שרוולים ארוכים? האם יכול להיות היום רב משפיע ומוערך בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטה לא יהודית שלא מרגיש שהוא צריך להתנצל על כך? השאלות הללו נכונות גם הפוך: האם יכול להיות היום רב, בנם של רבנים "חרדים", בעל השכלה אקדמית ושאשתו הולכת ללא כיסוי ראש, והוא בכל זאת יביע דעות שמרניות - יחד עם דעות מהפכניות של לימוד תורה לנשים וכד'?
ד. האם ניתן למצוא בינינו רבנים שישנו את דעתם על נושאים מהותיים מתוך מחשבה מחודשת אחרי שהם כבר הגיעו לגיל ולמעמד מסויים? הרב היה חבר באגודה ונשא נאומים חוצבי להבות על אמונת חכמים ועל אבני היסוד של האגודה, ולאחר כעשור נשא את הנאומים הנחשבים לאבני היסוד של המזרחי עד היום.
השאלה הראשונה שלך היא מכשילה ואולי אף לא הוגנת כלפי הרבנים של היום. נכון שאת עיקר יצירתו והוראתו עשה הרב סולובייצ'יק עד שנות השישים, אבל מסתבר מאד שמעמדו הציבורי הוסיף ועלה גם בשנות השבעים עד למדרגה שאנו מכירים היום.
השבמחקעוד יותר מכך אמורים הדברים לגבי שאלתך על המאמרים והספרים: כבר העיר מי שהעיר שהרב סולובייצ'יק בדורו הוכר בעיקר בזכות מנהיגותו ודמותו ופחות בזכות משנתו הפילוסופית ומאמריו העמוקים, שלא היו בהכרח מוכרים לציבור הרחב. יתר על כן, רוב כתביו, הן בכמות והן באיכות, נדפסו באיחור ניכר מזמן כתיבתם או הרצאתם. כך ששוב לא נכון להשוות למצב הקיים בזמן אמת, כי גם אצלו זה לא היה כך.
(לא שאני חולק על המסקנה שכיום אין בקרבנו גדולים בדרגתו, אבל האם זה מפליא? האם בכל דור ודור יש בהכרח גדולים ברמה כזו?)
אגב, כמדומני שהרב יעקב אריאל יבדל לחיים ארוכים, נמצא במעמדו הנוכחי כבר הרבה זמן, עוד לפני הגיעו לגיל שבעים.
ולגבי השאלה השניה שלך, יותר משאתה צריך להשוות את הרב סולובייצ'יק בשאלה מי עוד כיום יכול למשוך אלפים לשיעור למדני של שעות ארוכות, אתה צריך להשוות זאת לגבי הציבור שישב בהרצאות שלו, מפני שמדובר בתופעה סוציולוגית ייחודית לגבי אותו דור בארצות הברית לא פחות משמדובר בתופעה ייחודית לגבי הרב סולובייצ'יק עצמו. הרבה מעבר למה שציינת ביחס לדור של היום הרגיל למדיה אלקטרונית וכו'. לכן גם כאן, למעשה, ההשוואה שלך אינה הוגנת ואינה נכונה.
לגבי הנקודה השלישית, ובכן גם לרב הרצוג היה דוקטורט מאוניברסיטאות פריז ולונדון... גם כאן אני לא בטוח שאפשר להשוות את הסיטואציה התרבותית שבין שתי מלחמות העולם באירופה לבין המציאות הנוכחית בעידן המודרני והפוסט מודרני. לשני הכיוונים.
לגבי הנקודה הרביעית, ובכן צריך לזכור שהמהפך של המעבר מהאגודה למזרחי, עם כל הדרמטיות שבו, נעשה בסמוך, לאחר ובעקבות שני מהפכים דרמטיים מאין כמוהם בתולדות עם ישראל, קרי השואה והקמת המדינה. תפנית כרוכה בתפנית. האם בדור האחרון יש אירועים דרמטיים בסדר גודל כזה?
בקיצור, אם אני אסכם את כל הדברים שלי למשפט אחד, אפשר לומר כך: דמויות יוצאות דופן מתהוות במציאות יוצאת דופן.
לגבי מה שכתבת על הנקודה הראשונה, נדמה לי שדבריך אינם נכונים.
השבמחקעד כמה שידוע לי יש הסכמה שאחרי פטירת אשתו כבה משהו בתוך הרב עצמו. אשתו נפטרה בשנת 1967, כשהוא היה באמצע שנות הששים לחייו. כל תלמידיו הגדולים שאנחנו מכירים למדו אצלו לפני התקופה הזו.
ברור שההערות הללו מעידות הרבה מאד על הציבור.
ובכן,
השבמחקביחס לשאלה 1 ו2 קופצים לי לראש שני שמות משמעותיים שעונים על מבוקשך. אמנם משני קצוות מנוגדים אך שניהם בהחלט נמצאים בשיא פריחתם והשפעתם ושניהם גם ריתקו ומרתקים מאות שומעים בשיעוריים עיוניים משמעותיים.
הלא הם הרב שג"ר זצ"ל מחד והרב מרדכי שטרנברג יבלט"א מאידך. שניהם אגב, בני אותו גיל בדיוק- 64. (כמובן, הרב שג"ר נקטף עוד הרבה קודם לצערנו)
בכל אופן אני חושב שצריך לדון בשניהם ביחס למה שאמרת.