ידוע מאד הסיפור המובא בגמרא בשבת (תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד ב):
לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! רבי נתן אומר: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.את רבי ישמעאל בן אלישע הכהן הגדול אנחנו מכירים מסיפורו שנכנס לפני ולפנים (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א):
תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו.בספר דף על דף על הגמרא בשבת שם מביא את הדברים הבאים:
בספר דרך שיחה (ע' שלז) מובא שנשאל הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א במובא כאן שר' ישמעאל כתב על פנקסו "לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה", והרי במסכת ברכות (ז', א') מוכח שר"י בן אלישע היה כהן גדול, שאינו מביא חטאת בשגגת מעשה בלבד.
והשיב הגר"ח שליט"א: אין זה ר' ישמעאל כהן גדול, והיו שנים (עי' תוס' יבמות ק"ד, א' ד"ה אמר).
כוונתו של הג"ר חיים קנייבסקי לדברי התוספות הבאים (תוספות מסכת יבמות דף קד עמוד א):
אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע - כך כתוב בספרים וקשיא לר"י איך יתכן שראה רבי ישמעאל בן רבי יוסי את רבי ישמעאל בן אלישע שנהרג קודם רבי עקיבא ורבי ישמעאל כפוף ויושב לפני רבי ויום שמת ר"ע נולד רבי ומיהו אין למחוק הספרים בשביל כך כי מה בכך שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה כפוף ויושב לפני רבי כי גם רבי יוסי אביו אילו היה קיים היה כפוף ויושב לפני רבי ולמאי דפירש ר"י דתרי רבי ישמעאל בן אלישע הוו אתי שפיר דאותו שנהרג היה זקנו של אותו רבי ישמעאל בן אלישע שראוהו רבי ישמעאל בן רבי יוסי דאפשר שחיה הרבה אחר רבי עקיבא.
דברים אלו של התוספות, שהיו שני רבי ישמעאל בן אלישע הם כמעט מוכרחים וקשה לומר אחרת.
זאת, מכיוון שיש מדרש על רבי יהושע בן חנניה, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, בן דור החורבן (איכה רבה (וילנא) פרשה ד):
כלומר, בדור החורבן, ר' ישמעאל בן אלישע היה ילד.
זאת, מכיוון שיש מדרש על רבי יהושע בן חנניה, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, בן דור החורבן (איכה רבה (וילנא) פרשה ד):
מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורין בקלון, הלך שם ראה תינוק אחד יפה עינים טוב ראי וקווצותיו סדורות לו עומד בקלון, עמד על פתחו לבדקו וקרא עליו הפסוק הזה (ישעיה מ"ב) מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים, ענה התינוק אחריו, הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו, כיון ששמע ר' יהושע קרא עליו בני ציון היקרים המסולאים בפז וזלגו עיניו דמעות ואמר מעיד אני שמים וארץ שמובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל, והעבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שיפסקו עליו, אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע
כלומר, בדור החורבן, ר' ישמעאל בן אלישע היה ילד.
מעניין שהרב קוק, כמעט כמשיח לפי תומו מניח שהסיפור בשבת אודות רבי ישמעאל שקרא והטה או ביקש להטות והסיפור במסכת ברכות עוסקים באותו אדם (קישור):
ע"כ ר"י ב"א שהי' מרבה לעסוק בצפיית מרכבה, כאשר נודע מדבריו בספר היכלות, ומאמרו בברכות בצפייתו האלהית כשנכנס להקטיר קטרת לפני ולפנים, כדי שיחקק היטב בלבו הצד ההדיוטי של השכל האנושי לעומת עניני קודש הגדולים והנפלאים שהי' לו עמהם עסק, היה משים עצמו ג"כ בהנהגתו החיצונה על דברי תורה כהדיוט.
דברי התוספות הם אולי מוכרחים, אם אתה מקבל את נקודת המוצא שלהם שמבקשת לתאם בין כל הסוגיות אפילו בהקשרים אגדיים א-היסטוריים במובהק כמו המעשה בר' יהושע. בימינו קשה יותר לקבל מתודולוגיה שכזו.
השבמחקדבר ראשון, הסיפור עם ר' יהושע בן חנניה הזה אינו רק במדרשים כאיכה רבה, אלא הוא בגמרא במסכת גיטין.
השבמחקדבר שני, הקושיה בדף על הדף, כשלעצמה אפשר לתרצה בקלות, שהמעשה בקרייה והטיה היה כבר אחרי החורבן.
דבר שלישי, לענ"ד הדעה שהיו שני ר' ישמעאל בן אלישע - דחוקה מכמה צדדים, אלא הרבה יותר פשוט לומר שהמעשה המפורסם שבברכות אין פירושו שהיה זה אירוע ממשי של הקטרת קטורת בקודש הקודשים ביום הכיפורים, אלא על מה שמכונה לימים "עליית נשמה" וכניסה מאחורי הפרגוד, והכל בלשון משל וכדרך העיסוק במעשה מרכבה. וכל זה בוקע מגופו של הסיפור עצמו.
ולפי זה אין כאן קושיה מעיקרא.
אני מסכים שהקושיא היא לא חזקה במיוחד, על אף שיש שם התייחסות גם לדבריך:
השבמחק"דף על הדף שבת דף יב עמוד ב
וכותב שם עוד: אמרתי להרב שליט"א מה שהובא בספר טללי אורות בשם ספר "לקוטי יהודה", וע"ש שהביא מה"אמרי אמת" שמשחרב ביהמ"ק והוצרך לרשום על פנקסו, לא היה יותר לרבי ישמעאל דין כהן גדול, ע"ש. והרב אמר שיש לו שם כה"ג גמור, וכי אסור באלמנה. ע"כ."
קשה מאד לומר שר' ישמעאל ב"א לא היה כהן גדול בפועל. הוא מופיע בכינוי "ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול" ברשימות השונות של עשרת הרוגי מלכות.
הקישור מעשרת הרוגי מלכות הוא חלש. שהרי שם (לדוגמא, ב"אלה אזכרה") הוא נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל, אבל זה שהיה בדור החורבן כנראה לא נהרג כלל בידי הרומאים (אגב, ערך הוויקיפדיה עליו הוא א-היסטורי לחלוטין, ומספר לנו על רבי עקיבא שמגלה על הריגתו של אדם שחי עשרות שנים קודם).
השבמחקאגב, גם יוספוס, ברשימות הכהנים הגדולים שלו לא מזכיר אותו.
רב צעיר, ההסתמכות על רשימות עשרת הרוגי מלכות (המאוחרות למדי בזמן חיבורן) הן בבחינת "ערבך ערבא צריך", כי רב הבלבול בהן, ואם מצרפים אותן יחיד נמנים 14 (!) שמות, כאשר כמה וכמה מהם בפירוש לא חיו באותו דור. וידוע שהיתה בעבר התנגדות מצד חלק מחכמי ישראל לומר את הפיוט "אלה אזכרה" ביום הכיפורים מטעם שהמעשה המסופר שם (אודות הנעליים וכו') אינו אמת ושבכלל לא מתו בפרק אחד. ממילא נלמד עד כמה אפשר להסתמך על האם הוא קרוי שם כהן גדול או לא.
השבמחקאני מסכים עם מישקה. נראה שהיה ר' ישמעאל אחד ויחיד, הוא היה ילד בדור החורבן ולא היה כהן גדול.
השבמחקסיפור עשרת הרוגי מלכות אינו מקור היסטורי, הוא כורך יחד מקורות שונים שחלקם היסטוריים וחלקם אגדיים.
ר' ישמעאל אכן היה, כנראה, מהרוגי מלכות. הגמרא בסוטה מספרת ששמואל הקטן ניבא "שמעון וישמעאל לחרבא", ובמכילתא משפטים מסופר על הדו-שיח המרגש בין ר' שמעון ור' ישמעאל כיצאו ליהרג. שם מסופר גם על כך שלאחר הריגתם אמר ר' עקיבא לתלמידיו "התקינו עצמכם לפורענות", ומכאן שמדובר על ימי מרד בר כוכבא. אגב, לא ברור אם ר' שמעון שם הוא משושלת הנשיאות (אולי בנו של ר"ג דיבנה) או חכם אחר.
האם היה ר' ישמעאל כהן? כך עולה לכאורה מהסיפור בגיטין על בנו ובתו של ר' ישמעאל שנשבו והושמו יחד, "זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים וכו'". מכאן שהיה ממשפחת כהנים, כנראה מיוחסת. כך גם עולה מתוספתא חלה: "לבוש שלבש בו אבא וציץ שנתן בין עיניו", ואם כן אולי אביו של ר' ישמעאל (או מי מאבות אבותיו) היה כה"ג, אך לא הוא עצמו.
הברייתא במסכת ברכות אכן מבלבלת, אך אינה מתארת שירות של ר' ישמעאל בבית המקדש. כפי שמישקה הציע, מדובר ב"עליית נשמה", אלא שיש להוסיף ולומר שייחוס הדברים לר' ישמעאל אינו אותנטי. בפשטות נראה שמדובר בקטע מספרות ההיכלות, בה מתואר ר' ישמעאל מספר פעמים כמי שעלה לבית המקדש של מעלה, התייצב לפני כסא הכבוד , ירד ומסר דברים בשמם של מלאכים . (סיפור עשרת הרוגי מלכות קשור, אגב, בקשר הדוק לספרות ההיכלות וגרעינו הוא סיפור המסגרת של היכלות רבתי).
כדאי לציין לדיון של הרב היימן בערך ר' ישמעאל בן אלישע (תולדות תנאים ואמוראים, נמצא בהיברו בוקס):
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43957&st=&pgnum=400
לשיטתו היו שני תנאים, אחד בדור החורבן שהיה כהן גדול, ונכדו שהיה חברו של ר' עקיבא. אך במחכ"ת, דווקא המקורות שהביא שם סותרים את דבריו. כפי שכתב, שיטתו מיוסדת על כך ש"יהיה מי שיהיה מי שחיבר המסכתות החיצוניות או המכילתא, אבל נעלה מכל ספק שכתבו אך מה שידעו היטב בבירור שהאמת כן, ואך לפעמים נפל ט"ס ע"י המדפיסים". אין לכחד כי דברים אלו נכונים בחלקם: לגבי המכילתא בודאי, ובמקרה זה גם לגבי מס' שמחות, אך לא לגבי ספרות ההיכלות וספיחיה שנכנסו פה ושם גם לש"ס.
תגובה לדברי "מישקא אמר" : ראשית לידיעתו , ע"פ אברהם בנו של הרמבם היה זה חלום של ר' ישמעאל ולא מקרה מציאותי.
השבמחקשנית בהחלט ניתן לומר כי היו 2 ר' ישמעאל והאחרון שהיה בימי ר' עקיבא היה נכדו של הראשון שראה "אכתריאל-יה" בקדש הקודשים". פשוט הוא.
תודה. ניסים מש'