הרהורים על רבנים, בחירות ופוליטיקה

לפני שתיים או שלוש מערכות בחירות, בתפילת שחרית של יום הבחירות נגשתי לחזן ואמרתי לו שמהראוי לומר בסוף התפילה פרק תהילים להצלחת עם ישראל ביום הגורלי של הבחירות. בסוף התפילה אמרתי לציבור שהיום הינו יום גורלי לעם ישראל ולכן נאמר פרק תהילים להצלחה. אחרי אמירת פרק התהלים, ניגש אלי אחד המתפללים ואמר לי שהוא לא שמע את מה שאמרתי והוא שאל על מה אמרנו פרק תהלים. חזרתי ואמרתי לו. הוא היה נדהם. "חשבתי שיש איזה חולה, פיגוע, או משהו כזה. על הבחירות?! אתה לא חושב שזה זילות של התפילה?". הפעם היה תורי להיות נדהם, הייתי כל כך בהלם שלא הצלחתי לענות לו והוא יצא החוצה. עד היום אין לי מושג מה בדיוק הפריע לאותו אדם.

עם זאת, לקחתי מאותו אירוע כמה תובנות.

נדמה לי שאותו אדם החזיק בדעה שפוגשים כמותה לעיתים, שתפילה זה טוב רק למקרים בהם אין סיכוי טבעי לרפואה/הצלחה וכד', אך כשיש אפשרות שהדברים ייעשו באופן טבעי הם אינם רואים צורך להתפלל על כך. לענ"ד תובנה כזאת היא רחוקה מאד מאד מדעת התורה.

מהראוי להזכיר בהקשר זה דברים שכתב בעל "יסוד ושורש העבודה" בצוואה לבניו:

"בכל עת שהלכתי... והייתי מוכרח לילך אצל החומה רעועה שעומדת ליפול אצל בית חרב כידוע, הנה קודם שהגעתי אצל החומה התחלתי להתפלל להשם יתברך שיציל אותי שלא תפול החומה עלי ולא על כל אדם שבראת, והייתי מתפלל תפילה זו... בכל עת הליכתי אצל החומה אף כמה פעמים זה אחר זה, ואחר שעברתי משך החומה נתתי הודאה להש"י שהציל אותי מנפילת החומה עלי... וכן בכל עת הצטרכות הליכתי אצל החומה הנ"ל אף כמה פעמים ביום הייתי מתפלל התפלה הנ"ל גם ההודאה הנ"ל."

יש אנשים שמבחינתם בחירות ופוליטיקה זה הדבר הכי רחוק מקדושה שקיים. עד כדי כך שאני לא בטוח שאם הייתי אומר לאותו אדם שהתפללנו לרפואת האפיפיור הוא לא היה מקבל את זה ביותר הבנה. יש קולות רבים בציבוריות הישראלית הסוברים שאין למה להצביע ש"כולם אותו הדבר", "הכל רקוב", "כולם מושחתים", ו"ממילא בסוף כולם עושים אותו דבר". בעיני, לרבנים יש מקום חשוב בהפרכת דעה אלו. המסרים שבעיני ראוי לשדר בתקופה זו הם שלבחור לעסוק בצרכי ציבור אינו מתכון לשחיתות ושיש אנשים מוכשרים מאד ואיכותיים מאד בפוליטיקה. העיסוק בצרכי ציבור הינו כורח נצרך לטובת כולנו.

זאת ועוד, לנוכח אפתיות ואדישות מסוימת שהפכה לנחלתם של חלקים מהציבוריות הישראלית, על הרבנים לעודד למעורבות בנעשה בחיים הציבוריים. וגם אם כל חישוב סטטיסטי מראה שהתרומה של כל קול בודד אינו מעלה או מוריד את תוצאות הבחירות, עדיין על האדם לעשות ככל שהוא יכול כדי להשפיע, גם אם כל מה שהוא יכול זה לשלשל פתק בודד לקלפי. זה חלק מהחינוך שלנו להשתדלות בכל תחומי החיים שלנו, מעבר לבטחון ולאמונה שלנו בהשגחה.

לפני שבוע-שבועיים סיפר לי רב אחד שפנו אליו ובקשו שיחתום על קריאה להצביע למפלגה מסוימת. הרב סירב ואמר להם: "אני לא מכיר אפילו אדם אחד שיצביע למפלגה הזאת בגלל ששמי יופיע על מודעה". כולנו מכירים את המודעות המדוברות. אני בטוח שיש עוד הרבה רבנים ששמם מופיע על המודעות שגם עליהם אפשר לומר את אותה האמירה. מאידך, כנראה שיש כאלה ששמם עשוי להשפיע לפחות על מישהו שמתלבט. וזאת, הגם שאותם רבנים אינם אומרים שאסור להצביע למפלגה אחרת, אלא רק שהם תומכים במפלגה הזאת.

אני הייתי רוצה לראות לקראת הבחירות פעילות רבנית שאינה עוסקת באיזה מפלגה לבחור, אלא בכך שיש לבחור.

נסיים בסיפור על הרב מפוניבז' שאמר פעם לקהל שומעיו שזה מצווה להצביע בבחירות. אחד השומעים שאל אותו: "ממש מצווה? כמו אכילת מצה?". הוא ענה: "כמו אכילת מרור".