וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים - תכלית ומחיר

אחד מקללות התוכחה הוא (דברים כח סד):

וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן.

איך צריך להבין את חציו השני של הפסוק? האם זהו איום על עם ישראל, שהם יעבדו אלהים אחרים?

כנראה ששאלה זו גרמה לתרגום לתרגם את חציו השני של הפסוק כך:

ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעותא די לא ידעת את ואבהתך אעא ואבנא

כלומר, הוא הוסיף מילה:

וְעָבַדְתָּ שָּׁם לעובדי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן.

אך אולי אפשר להציע כיוון אחר.

הנצי"ב בפירושו על הפסוק המסכם של התוכחה:

אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲ‍שֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.

כותב כך:

ועיקר הוספה בזה הברית היא גזירה "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ וגו'" שבא לתכלית "וימלא כבוד ה' את כל הארץ"... רק הסיבות לזה התכלית באו ע"י כמה גלגולי צרות עד שמגיע לזה התכלית

כלומר, קללת "והפיצך ה' בכל העמים" הוא לא רק קללה, אלא הוא תכלית הקללות. הקללות אינן נקמה של הקב"ה בבני ישראל על שלא שמרו מצוותיו, אלא יש לעונשים תכלית של "וימלא כבוד ה' את כל הארץ".

אולי עפ"י זה אפשר להבין אחרת גם את החצי השני של הפסוק: "וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן."
יתכן שאם חציו הראשון של הפסוק הוא התכלית של הקללות, אז החצי השני של הפסוק "ועבדת שם אלהים אחרים" הוא המחיר שמוכנים לשלם עבור השגת התכלית. עפ"י הבנה זו, הקב"ה מצהיר שכדי למלא את התכלית של "וימלא כבוד ה' את כל הארץ" הוא מוכן גם לשלם מחיר שיהיו יהודים שיעבדו אלהים אחרים ויתבוללו.