אחד הקוראים הפנה את תשומת לבי לשאלה שנשאל הרב אברהם יוסף, רבה של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית (קישור):
שלום לכב' הרבהשאלה שנראית מסובכת היא בעצם די פשוטה:
נתבקשתי לשאול שאלה קצת מורכבת ע"י אימי שתחי'. פיליפינית עברה גיור ע"פ ההלכה והיתה לה משפחה מאמצת. לאחר סיום הגיור היא התחתנה עם יהודי כדת. לאח מכן היא הלכה לאמו של הבעל של המשפחה המאמצת ומספרת כי האשה בוגדת עם מישהו שהיא מכירה כך היא הולכת ומספרת כל הזמן. ונוצר סכסוך בין הכלה והחמה בגלל כך (החמה לא סיפרה לכלה למה אבל היא כועסת עליה ועושה לה פרצופים).
מהכרות של אימי עם האשה היא יר"ש ולא תעשה מעשים מעין אלה.
השאלה היא האם מותר לומר לאשה כי פלונית מספרת עליה כך וכך או משהו אחר ?
תודה !
אשה אחת, נקרא לה שרה, שהיא במקרה גיורת, הולכת ומרכלת על לאה באזני חמותה (של לאה) רבקה. האם מותר לומר ללאה ששרה מרכלת עליה?
והנה התשובה המופיעה באתר:
והנה התשובה המופיעה באתר:
לשון הרע מותר רק במקום שיכולה לצמוח ממנו תועלת, והסיפור לאשה יחרחר ריב ומדון שלא לצורך.כלומר, הרב ממליץ שבאם שרה לא תפסיק לאחר שהזהירו אותה, אז יש לאיים עליה שיערערו על הגיור שלה.
צריך לדבר בדרך תקיפה ביותר עם הגיורת, שאם יש לה טענות שתפנה לבית הדין הרבני ורק שם מותר לה לדבר. ולאיים אליה אם צריך שאם לא תפסיק יערערו על הגיור שלה.
מישהו יכול להסביר לי מה קורה כאן?
אני רואה שתי אפשרויות להסביר, אף אחת מהן לא מניחה את דעתי:
א. הרב אברהם יוסף סבור שבגלל שהאשה ממשיכה במעשיה באמת ניתן לערער על גיורה.
ב. הרב לא באמת חושב שניתן לערער על גיורה, אך במקרה הזה מותר לשקר ולומר למתגיירת שיערערו על גיורה כדי שהיא תפסיק לרכל.
אם הרב יוסף סבור שניתן לערער על גיורה, הדבר צריך ביאור. כידוע, לא ניתן לבטל גיור למפרע. הדרך היחידה "לבטל" גיור זה להוכיח שהמתגייר שיקר לבית הדין, ובעצם מעולם לא התכוין באמת להתגייר. במקרה שלנו מה ניתן לטעון? שהמתגיירת עברה את תהליך הגיור על דעת זה שהיא תלך ותרכל על יהודים אחרים?!
אם הרב יוסף סבור שמותר לשקר גם זה לא מובן. האם כדי למנוע מהאשה לרכל מותר לעבור על איסורי תורה של שקר ואונאת הגר?
מדהים. לכאורה זה איסור אונאת הגר מוחלט.
השבמחקלא מדובר כאן על שקר, אלא על הוצאת שם רע שהיא דבר חמור ביותר!
השבמחקלכאורה, זוהי התגוננות כמו כל התגוננות שהיא. ואם הגיורת היתה מרביצה, אסור היה להרביץ לה בחזרה משום אונאת הגר?
אגב, לגבי אונאה עיין בשו"ע חו"מ רכח, א אך יש לפלפל אולי זה לא שייך בגר
טוביה,
השבמחקלא הבנתי את דבריך.
השקר הוא זה שאפשר לערער על גיורה.
למי שלא הבין את ההפניות של טוביה, הנה המקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכח
סעיף א
כשם שאונאה במקח וממכר, {א} כך אונאה בדברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון, זה בגופו וזה בממונו; והצועק על אונאת דברים {ב} נענה מיד. הגה: א] וי"א דאין מצווין על אונאת דברים {ג} אלא ליראי השם (נ"י פרק הזהב). א) {ד} ומי שמאנה את עצמו מותר להוניהו (שם בשם המדרש).
סעיף ב
צריך ליזהר ביותר באונאת הגר, בין בגופו בין בממונו, לפי שהוזהר עליו בכמה מקומות.
(כוונתו כנראה לדברי ההגה בסעיף א)
נכון, התכונתי להעיר על הכינוי של 'רכילות'.
השבמחקאכן, שקר כזה מותר עבור דברים הרבה יותר פחותים
בשביל לשמור על תרומה טהורה, מותר לשקר לעם הארץ ולהגיד לו שאם הוא יגע בה - היא תחזור להיות טבל - מסכת גיטין סב,א
ושוב, לא הבנתי את המגננה על הגיורת. היא עושה מעשה חמור מאין כמותו (לטענת השואל, כמובן) שיכולות להיות לו השלכות חמורות ביותר על כלל המשפחה הקרובה והרחוקה.
טוביה
טוביה,
השבמחקאיך היית עונה על השאלה אם זו לא היתה מתגיירת, אלא יהודיה מבטן ומלידה? מדוע אם זו מתגיירת התשובה שונה?
לענ"ד, זה עצמו זה אונאת הגר.
טוביה, דבריך תמוהים מאד. הבעיה כאן אינה שקר בעלמא אלא האיסור (מן התורה) של אונאת הגר. מה בדיוק הופך אותו להיתר? עבירה אחת מתירה כנגדה עבירה אחרת?
השבמחקעל דרך "כל הפוסל במומו פוסל" הייתי עונה לאיים שיחקרו אם היא עצמה זונה ויפסלו אותה לבעלה. יתכן שהייתי משתמש באיום כזה גם על גיורת.
השבמחקהתשובה בגיורת יכולה להיות שונה כי יש איום יותר מובן. להיתר לתקיפות אין הבדל בין גיורת ליהודיה מבטן.
לגבי שקר, מותר לשנות מפני השלום, וכמובן שגם לא כל ערעור חייב להתקבל.
לגבי אונאת גר, איך אתה היית מטפל בבעיה כזו?
ו,
השבמחקמה פירוש המשפט הזה: "התשובה בגיורת יכולה להיות שונה כי יש איום יותר מובן."?
גם אינני חושב שזו דוגמא ל"מפני השלום".
לענ"ד אונאת הגר היא בכך שמתייחסים למקרה הזה אחרת מאשר מקרה בו היה מדובר ביהודיה מבטן ומלידה.
חשבתי קצת איך אני הייתי עונה לשאלה הזו. כלל לא ברור לי שיש בעיה לספר לכלה כי האשה-הגיורת מנסה לסכסך בינה לבין חמותה.
השבמחקאם הייתי יודע שראובן גונב משמעון, אין לי ספק שהיה מותר לי (ואף הייתי מחוייב) לומר לשמעון שיזהר מראובן. אינני רואה הבדל בין גניבה לבין הוצאת שם רע, ולכן אף כאן אני חושב שצריך לומר לכלה שהאשה-הגיורת מנסה לסכסך בינה לבין חמותה ושתזהר מפניה.