ראיתי השבת בספר 'פסקי תשובות' את הדברים הבאים בקשר למנהג לאכול בשר בר"ח אב (סימן תקנא אות לג):
אבל מה בדיוק הם "דברי השולחן ערוך"?
לגבי מתי חל המנהג לא לאכול בשר, הוא מביא שלוש דעות, להמנע מלאכול רק בשבוע שחל בו תשעה באב, להמנע מראש חודש, להמנע בכל שלושת השבועות:
דבריו של ה'פסקי תשובות' ש"אין זה אלא לאלו שנוהגים מידי חודש בחדשו לערוך סעודת ר"ח וכו'" לקוחים מספר 'דרכי חיים ושלום'. הנה עמוד השער שלו כפי שמופיע בהיברובוקס:
והנה הקטע הרלונטי לנושא שלנו, מתוך ספר 'דרכי חיים ושלום':
לא יאומן שעל פי סיפורי מעשיות אלו, מבקש המחבר לבטל מנהג המופיע ב'כף החיים' בשם שיירי כנסת הגדולה, החיד"א והבן-איש-חי:
ומצינו לכמה מנהגים שהיו מתירים בשר ויין בר"ח, אמנם אין זה אלא לאלו שנוהגים מידי חודש בחדשו לערוך סעודת ר"ח בבשר ויין כסעודת מצוה וקבלה להם מרבותיהם לנהוג כן גם בר"ח אב, אבל בלא זה אין לזוז מדברי השולחן ערוך לאסור בשר ויין מר"ח שהוא ראש לחודש הפורענות ובו נסתלק אהרון הכהן ע"ה והמזלזל בזה הוא פורץ גדר ישכנו נחש.
אבל מה בדיוק הם "דברי השולחן ערוך"?
לגבי מתי חל המנהג לא לאכול בשר, הוא מביא שלוש דעות, להמנע מלאכול רק בשבוע שחל בו תשעה באב, להמנע מראש חודש, להמנע בכל שלושת השבועות:
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו. (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל). ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית. ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז.לאחר מכן, הוא כותב שלמרות שזה מנהג בלבד, זה מנהג שהפורצו ישכנו נחש:
כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש.זה לא בדיוק מה שה'פסקי תשובות' כתב ש"אין לזוז מדברי השולחן ערוך".
דבריו של ה'פסקי תשובות' ש"אין זה אלא לאלו שנוהגים מידי חודש בחדשו לערוך סעודת ר"ח וכו'" לקוחים מספר 'דרכי חיים ושלום'. הנה עמוד השער שלו כפי שמופיע בהיברובוקס:
והנה הקטע הרלונטי לנושא שלנו, מתוך ספר 'דרכי חיים ושלום':
לא יאומן שעל פי סיפורי מעשיות אלו, מבקש המחבר לבטל מנהג המופיע ב'כף החיים' בשם שיירי כנסת הגדולה, החיד"א והבן-איש-חי:
כף החיים תקנא:
השבמחק"המנהג בעיר קדשנו שהאשכנזים אין אוכלין בשר ואין שותים יין אפילו בר"ח עצמו, אבל הספרדים אע"פ שנוהגין שלא לאכול בשר מר"ח ואילך ביום ר"ח עצמו נוהגין לאכול בשר...עתה נתרבו האוכלוסין וכל אחד עושה כמנהג מקומו וליכא בזה משום לא תתגודדו.
תודה. עדכנתי את הפוסט.
השבמחקכנראה הוא לא מעלה בדעתו שספרדי לומד הלכות מספרו.
השבמחקאבל תלמידי הבעש"ט כמובן אשכנזים.
דווקא לזכותו של ה'פסקי תשובות' יאמר שהוא כן מביא פוסקים ספרדיים לעיתים קרובות, ואפילו את הגר"ע יוסף הנחשב באופן תמוה כמוקצה בקרב הרבה סופרים וספרים חרדיים הפ"ת מביא.
השבמחקראו ביקורת נחמדה על אחד מכרכי הספר (באנגלית): http://seforim.blogspot.co.il/2007/06/review-new-volume-of-peskei-teshuva-on.html
חזק וברוך
השבמחקאכן הדבר תמוה שהרי מר"ן עצמו מביא 3 דעות של מנהגים שונים בס'ט', ובס' יא' מביא "כל מי שאוכל בשר במקום שנהגו בו איסור פורץ גדר הוא וישכנו נחש", כלומר דווקא במקום כזה שנהגו איסור, ולא דיבר כלל על מנהג האכילה בראש חודש כסעודת מצווה.
ולהלכה פסקו חכמי תוניס ולוב, הובא בספר עלי הדס "מ"ש שמנהגנו לאכול בשר בר"ח עצמו, כן שמעתי מהזקנים. וכ"כ הגאון רבי יצחק בוחניךּ זצ"ל בספרו בני חי. וכן מנהג ג'רבא (ברית כהונה) והוא ע"פ הוראת מר"ן החיד"א במורה באצבע "בראש חודש אב נהגנו לאכול בשר לכבוד ראש חודש". וזאת ללא ההתניות האמורות.
(ואגב גם נהגו בקהילות אלו לאכול בשר מליח ומיובש הנקרא קדיד ומרגז, והוא עפ"י דין הגמרא).
חידוש יפה. לגבי אכילת בשר ושתיית יין - זה רשום במפורש בשולחן ערוך שזכר לחורבן הבית נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין
השבמחק