איסור מלאכה בראשי חדשים

לצערי, יש לי השבוע מעט מאד זמן לעסוק בבלוג, ובכל זאת משהו קטן שמצאתי היום שעבורי היה בו חידוש גדול.

מתוך הטורי-אבן (לבעל ה"שאגת אריה") על מסכת מגילה פרק שלישי:

ולי נראה דראש חדש אסור בעשיית מלאכה מדינא אפילו לזכרים בזמן שבית המקדש היה קיים, מפני המוספין שקריבים בו שהן לכל ישראל. והאי טעמא [=וזה גם הטעם] שהחמירו בערב פסח אחר חצות בעשיית מלאכה יותר משאר ערב שבת ויום טוב... משום דזמן פסח מחצות ואילך. ואף יחיד בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור בעשיית מלאכה.

בהמשך מרחיב הטורי-אבן להסביר שהיה מקום גם לאסור מלאכה בכל יום מימות השנה מכיוון שקריבין קרבנות תמיד של הציבור. אך עמך ישראל צריכים לפרנסה והתורה אמרה "ואספת דגנך", לכן לא ייתכן לאסור מלאכה בכל יום. אך בימים שיש קרבנות מיוחדים כגון קרבן מוסף או קרבן יחיד, בעלי הקרבן (הציבור או היחיד) אסורים במלאכה.
כיום שאין קרבנות גם בטל איסור המלאכה בראש חודש. עם זאת, מכיוון שערב פסח זה רק פעם בשנה, נשאר המנהג שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ומביטול המלאכה של ראש חדש נשאר הוספת העולה הרביעי, שיש בזה רק ביטול מלאכה קטנה של הארכת הקריאה בכמה דקות בודדות.
אגב, איסור המלאכה המדובר בראש חדש ובערב פסח הוא כאיסור המלאכה שיש בחול המועד ולא איסור המלאכה של יום טוב או שבת.