עוד נספח שנשאר לי מערב פסח.
חזרתי משריפת החמץ כולי מזועזע ממה שראו עיני וישבתי לכתוב "הלכות שריפת חמץ" המופיע בפניכם, שאני מתכוין לפרסם לקהילתי בשנה הבאה מבעוד מועד:
חזרתי משריפת החמץ כולי מזועזע ממה שראו עיני וישבתי לכתוב "הלכות שריפת חמץ" המופיע בפניכם, שאני מתכוין לפרסם לקהילתי בשנה הבאה מבעוד מועד:
1. יש להימנע כמה שיותר מפגיעה בסביבה בזמן שריפת החמץ. אנחנו וילדינו צריכים לנשום אויר גם אחרי שריפת חמץ.
2. הביאו אתכם לשריפת החמץ ארגז קרטון קטן (קופסת נעליים וכד') ובו תשימו את כל החמץ שצריך לשרוף.
3. שקיות אינן חמץ. אם אתם מביאים חמץ בתוך שקית, רוקנו את החמץ מתוך השקית. את השקית שימו בפח האשפה אחרי שוידאתם שאין בו יותר חמץ (ייתכן ויישארו בו עוד מספר פירורים – לכן קחו את השקיות לפח אשפה ציבורי, בשכונתנו - כדוגמת אלה שמחוץ לגני הילדים, ושם השקיות יהיו הפקר). את החמץ שימו בתוך הארגז הקטן של החמץ.
4. הביאו אתכם עיתון קטן שאפשר להדליק ולהכניס לתוך הארגז שהבאתם כדי למהר את השריפה.
5. מי ששומר על לולבו לשריפת חמץ (זה בודאי לא חובה. אפשר לשים את הלולב יחד עם הגזם שהעירייה מפנה, אך יש בכך חיבוב מצוה מסוים), כל העניין הוא שריפת הלולב. לא לשרוף את נרתיק הפלסטיק של הלולב. אם הבאתם את הלולב בתוך הנרתיק לשריפה, אל תשאירו את הנרתיק על האדמה – ככל הנראה האדמה לא תבלע את הנרתיק.
6. אל תשאירו מסביב למדורה שקיות, אריזות קרטונים או כל דבר אחר – ככל הנראה האדמה גם לא תבלע אותם.
7. הביאו כמות סבירה של חמץ לשריפה. אם נותרו לכם אריזות סגורות של חמץ תרמו אותם לאגודות האוספות מזון לעניים שימכרו אותם לגוי למהלך הפסח ואחרי הפסח המזון ילך לעניים (במודיעין יש שתי אגודות האוספות חמץ: עזר מודיעין ואורות יצחק). אם לא הספקתם לתת לאגודות הללו אך עשיתם מכירת חמץ פרטית לביתכם, שמרו על החמץ הסגור במחסן ותרמו אותו במוצאי הפסח.
8. הביאו חמץ שיישרף מהר. אם נותר לכם כיכר לחם שלם, פררו אותו לחתיכות קטנות כדי שיישרף מהר. לכיכר לחם שלם ייקח המון זמן להישרף וסביר להניח שחלקו הפנימי לא יישרף גם אחרי זמן רב (תחשבו על תפוחי האדמה במדורות ל"ג בעומר – הם לא נשרפים כליל. נכון?).
9. אם הגעתם למקום השריפה ויש כבר מדורה, אל תעשו מדורה פרטית. ואם עשיתם מדורה פרטית השארו עם מדורתכם הפרטית וכבו אותה לפני שאתם הולכים.
10. את ביטול החמץ ("כל חמירא") יש לומר אחרי שהחמץ נשרף, אחרת אנחנו מבטלים את החמץ העומד להישרף ואז אין שום צורך לשורפו ובודאי שלא מקיימים בכך מצות "תשביתו".
2. הביאו אתכם לשריפת החמץ ארגז קרטון קטן (קופסת נעליים וכד') ובו תשימו את כל החמץ שצריך לשרוף.
3. שקיות אינן חמץ. אם אתם מביאים חמץ בתוך שקית, רוקנו את החמץ מתוך השקית. את השקית שימו בפח האשפה אחרי שוידאתם שאין בו יותר חמץ (ייתכן ויישארו בו עוד מספר פירורים – לכן קחו את השקיות לפח אשפה ציבורי, בשכונתנו - כדוגמת אלה שמחוץ לגני הילדים, ושם השקיות יהיו הפקר). את החמץ שימו בתוך הארגז הקטן של החמץ.
4. הביאו אתכם עיתון קטן שאפשר להדליק ולהכניס לתוך הארגז שהבאתם כדי למהר את השריפה.
5. מי ששומר על לולבו לשריפת חמץ (זה בודאי לא חובה. אפשר לשים את הלולב יחד עם הגזם שהעירייה מפנה, אך יש בכך חיבוב מצוה מסוים), כל העניין הוא שריפת הלולב. לא לשרוף את נרתיק הפלסטיק של הלולב. אם הבאתם את הלולב בתוך הנרתיק לשריפה, אל תשאירו את הנרתיק על האדמה – ככל הנראה האדמה לא תבלע את הנרתיק.
6. אל תשאירו מסביב למדורה שקיות, אריזות קרטונים או כל דבר אחר – ככל הנראה האדמה גם לא תבלע אותם.
7. הביאו כמות סבירה של חמץ לשריפה. אם נותרו לכם אריזות סגורות של חמץ תרמו אותם לאגודות האוספות מזון לעניים שימכרו אותם לגוי למהלך הפסח ואחרי הפסח המזון ילך לעניים (במודיעין יש שתי אגודות האוספות חמץ: עזר מודיעין ואורות יצחק). אם לא הספקתם לתת לאגודות הללו אך עשיתם מכירת חמץ פרטית לביתכם, שמרו על החמץ הסגור במחסן ותרמו אותו במוצאי הפסח.
8. הביאו חמץ שיישרף מהר. אם נותר לכם כיכר לחם שלם, פררו אותו לחתיכות קטנות כדי שיישרף מהר. לכיכר לחם שלם ייקח המון זמן להישרף וסביר להניח שחלקו הפנימי לא יישרף גם אחרי זמן רב (תחשבו על תפוחי האדמה במדורות ל"ג בעומר – הם לא נשרפים כליל. נכון?).
9. אם הגעתם למקום השריפה ויש כבר מדורה, אל תעשו מדורה פרטית. ואם עשיתם מדורה פרטית השארו עם מדורתכם הפרטית וכבו אותה לפני שאתם הולכים.
10. את ביטול החמץ ("כל חמירא") יש לומר אחרי שהחמץ נשרף, אחרת אנחנו מבטלים את החמץ העומד להישרף ואז אין שום צורך לשורפו ובודאי שלא מקיימים בכך מצות "תשביתו".
לצערי, מספר ימים אחרי זה הבחנתי בתמונה הבאה מתוך האתר "בחרדי חרדים" משרפת החמץ של האדמו"ר מבעלזא (שימו לב לחץ האדום):
כשעה אחרי שרפת החמץ שלי שמתי פעמי לעבר מקווה הכלים בשכונה, מקווה המשמש, עד כמה שידוע לי, רק את השכונה שלי. על כמות האריזות המיותמות והאשפה הפזורה שם כבר לא היה לי כח לכתוב...
באירופה לא היו שקיות.. זה לא ידישקייט כמו המנהגים האחרים. אולי אם בתקופת עזרא היו שקיות היום זה כבר היה מוטמע בגנים היהודיים
השבמחקגם אני הזדעזעתי מאב שמראה לילדיו איך שורפים את הפיתה, והשקית שלה, והשקית של הסופר, והשקית זבל של החמץ, ואז אומר בכוונה את כל הנוסח והיהי רצון בסידור.
אגב הכמויות של עלוני השבת שנזרקים בטעות לגניזה (חוץ משאר דברים שבקושי אפשר להבין איך הגיעו לגניזה) מזעזעים לא פחות...