ביום א', כ"ז בניסן ה'תשנ"ז, היום הראשון של זמן קיץ בישיבת "שבות ישראל", נהרג ר' שמואל גרינפלד בתאונת דרכים בדרך מאפרת לירושלים בשעה שנסע עם משפחתו להזמין תפילין לקראת בר המצוה של בנו. הדברים הבאים נכתבו לזכרו. למי שלא זכה להכיר את האיש רק נאמר שהרבה יותר ממה שיש כאן היה בו. יהי רצון שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
בשבוע האחרון התקיים דיון בפורום הרבנים המתוקשב שאני חבר בו סביב נושא לימוד הגמרא בעיון בישיבות הגבוהות - למה צריך הצוות לשאוף? אילו ציפיות ראוי שיהיו לו מהתלמידים? וכד'. הדיון כדרכו התגלגל לעבר השאלה מתי אדם מתחיל להרגיש אהבה ללימוד וקשר מיוחד לתורה אותו הוא לומד. מכיוון שאינני עוסק בחינוך בכלל, ובפרט לא בהוראת גמרא בגילאים על-תיכוניים העדפתי להחכים מניסיונם של אחרים ולא להשתתף בעצמי בדיון.
- 11 שנה לפטירת מורנו הגאון ר' שמואל גרינפלד זצ"ל
בשבוע האחרון התקיים דיון בפורום הרבנים המתוקשב שאני חבר בו סביב נושא לימוד הגמרא בעיון בישיבות הגבוהות - למה צריך הצוות לשאוף? אילו ציפיות ראוי שיהיו לו מהתלמידים? וכד'. הדיון כדרכו התגלגל לעבר השאלה מתי אדם מתחיל להרגיש אהבה ללימוד וקשר מיוחד לתורה אותו הוא לומד. מכיוון שאינני עוסק בחינוך בכלל, ובפרט לא בהוראת גמרא בגילאים על-תיכוניים העדפתי להחכים מניסיונם של אחרים ולא להשתתף בעצמי בדיון.
אך מכיוון שהדיון התרחש בצמידות ליום הזכרון למורנו הרב שמואל גרינפלד, לא הצלחתי להוריד ממחשבתי את הדברים שהוא היה אומר לנו בנושא זה ממש. פעמים רבות דברנו אתו, אני והחברותא המבוגרת שלי, בנושא הזה: מתי מרגישים את מתיקות הגמרא? מתי מגיעים מ"בתורת ה' חפצו" ל"ובתורתו יהגה"?
למי שהכיר אותו תשובתו לא היתה מפתיעה. תשובתו היתה שרק כשתלמיד מגיע למצב שהוא יכול לחזור על מסכת שלמה בכמה דקות (!) אפשר להיות בטוח שהתלמיד באמת התחבר לגמרא.
דומני שבשנים קודמות כבר תיארתי, או לפחות רמזתי, לחזרות שהוא היה עורך על כל הש"ס. הוא היה יושב עם כרך אחד של ש"ס מחולק לששה או ארבעה כרכים וגורס. מדי כמה דקות בודדות הוא היה הופך עמוד. בקלות רבה אדם יכל לגשת אליו ולמצוא אותו בתחילת מסכת, לחזור לאחר כמחצית השעה ולמצוא אותו בסוף המסכת, או כבר במסכת הבאה. זו היתה כוונתו שאדם יוכל לחזור על מסכת שלמה בכמה דקות.
יש לציין שאמנם היה לו זכרון צילומי, זכרון שהוא פיתח בעזרת חזרות רבות על כל דבר שלמד. אך הזכרון הצילומי לא היה על חשבון ההבנה או הזכרון של מהלך הסוגיא. פעמים רבות תלמידים או ר"מים אחרים בישיבה היו בוחנים את זכרונו מול מנוע החיפוש של פרוייקט השו"ת ודומיו. אך זכרונו באמת היתה לעזר כשהמחפש לא זכר מילים ממקור עלום, אך זכר במעורפל את תוכנו של המקור.
בעניין זה אני זוכר (ואני מקווה שהזכרון שלי לא משלים פרטים שאינם נכונים) פעם שמישהו ביקש ממנו עזרה במציאת מקור כלשהוא. לא לקח לר' שמואל אפילו כמה שניות כדי לענות לו שזה נמצא באיזה מדרש די נידח. השואל ענה לו שזה לא ייתכן כי הוא עשה חיפוש בפרוייקט השו"ת והמדרש הזה היה בתחום החיפוש ואעפ"כ הוא לא מצא את מבוקשו. ר' שמואל ענה לו מיד שאכן במדרש הנדפס המילים הללו לא מופיעות, אך בצד המהדורה אחד המדפיסים כתב שאולי יש לגרוס שם אחרת וזה הגירסה מה שאותו שואל מבקש.
ר' שמואל עמל הרבה מאד כדי להתחבר לתורתו. אנחנו הכרנו אותו כשכל התורה כבר היתה מונחת לו בכפו. אנחנו, שזכינו לראות זאת נוצרים בלבנו לאן עלינו לשאוף.
- שמואל - מבלוג "מענה לשון"
האם הרב התכוון לכך שכשאדם ישנן הוא יאהב את התורה, או שכשאר הוא אוהב את התורה ממילא הוא גם ירצה/יוכל לחזור על מסכת בכמה דקות?
השבמחקכשאדם יחזור מספיק על לימודו כך שהוא יהיה בקי בלימודו באופן שהוא יכול לגרוס מסכת בכמה דקות - אז הוא ירגיש את החיבור הפנימי והעמוק לתורתו.
השבמחק