מישהו הפנה את תשומת לבי לדברים של הרב יוסף משאש בשו"ת מים חיים (קישור). הרב משאש מתייחס לשתי שאלות. השאלה הראשונה מתייחסת לשאלת המקור למנהג התחפושות בפורים. הרב משאש איננו תומך במנהג זה. לדבריו:
מנהג זה של לבישת הפרצופין נשתרבב מחג הנוצרים בשם קרנבל.
בשאלה השניה הרב נשאל מה מקור המנהג שנשות מרוקו לא הקפידו לשמוע קריאת מגילה בבוקר יום פורים. הרב יוצא נגד ה"מנהג" הזה, אך בסוף התשובה הוא מנסה ללמד זכות על כך. לדבריו, לפי אחד התירוצים בתוספות הנשים "היו באותו הנס" בכך "שאף הן היו בספק דלהשמיד ולהרוג ולאבד". ולכן, ניתן לומר שהן מחויבות רק מתורת ספק, "ומאחר שכן הוא, די לנשים בקריאה אחת שקורין להן בלילה".
פירושו הוא בין השאר נגד הפסוק בתורה, כי יקום וכו' ורצחו נפש וכו' כן הדבר הזה. ולשון התוספות "אף הן היו בספק", כלומר שהספק היה במידה שווה גם על אנשים וגם על נשים. ומה כתוב בנושא זה בשולחן ערוך, זה ידוע. אבל מה לא עושים כדי ללמד זכות....
השבמחקפירושו הוא בין השאר נגד הפסוק בתורה, כי יקום וכו' ורצחו נפש וכו' כן הדבר הזה. ולשון התוספות "אף הן היו בספק", כלומר שהספק היה במידה שווה גם על אנשים וגם על נשים. ומה כתוב בנושא זה בשולחן ערוך, זה ידוע. אבל מה לא עושים כדי ללמד זכות....
השבמחק