מזה שבועות רבים עמל חברי הרב חיים נבון עם עוד רבנים נמרצים על הקמת הארגון הרבני "בית הלל". לקראת כנס היסוד של הארגון שיתקיים בשבוע הבא, אתמול פורסם עובדת קיומו באתרים הדתיים ונחשף עמוד הפייסבוק של הארגון (מוזמנים לעשות לייק).
עפ"י הגדרת מקימי הארגון:
עפ"י הגדרת מקימי הארגון:
"בית הלל" הוא חוג של רבנים ותלמידות חכמים, שבא להשמיע קול צלול בשאלות תורניות. אנו מאמינים שקולה האותנטי של תורת ישראל תומך בדמוקרטיה, בשיתוף נשים בהנהגה, ביחס של כבוד כלפי נוכרים ובפתיחות מבוקרת כלפי העולם. בחרנו להיות ארגון הרבנים האורתודוקסי הראשון בעולם שפותח את שורותיו בפני נשים תלמידות חכמים ומרביצות תורה.גם לי הציעו להצטרף לארגון הזה, ובינתיים אישרתי את השתתפותי בכנס היסוד.
[להלן המודעה אודות כנס היסוד. אם יתאפשר לי ויהיה במקום חיבור לרשת, אשתדל לצייץ במהלך הכנס]
בשורות הבאות אני מבקש קצת לחשוף את מחשבותי ולבטי בקשר להקמת גוף זה:
- בעיני, הגורם להקמתו של "בית הלל" זה עיתון בשבע ומכתב הרבנים אודות מכירת/השכרת בתים לערבים בא"י. בזמנו, כשפורסם מכתב הרבנים, ארגון רבני צהר הוציא הודעה לעיתונות המגנה את המכתב וחותמיו. לאחר מכן התברר שבין החותמים יש רבנים בכירים הנמנים בין רבני צהר. דבר זה גרם לקולות הקוראים להחלפת הנהגת צהר, קולות אלו קיבלו הד חזק בעיתון בשבע. בעקבות המקרה הגיעו להבנות בתוך צהר שהארגון איננו מפרסם הודעות כארגון בעניינים שאינם בתחום מתן שירותי הדת. כך תמצאו שבמהלך החגיגה התקשורתית בעניין תג-מחיר והדרת נשים, כמעט ולא נשמע קולו של ארגון צהר, אלא רק של רבנים פרטיים מתוך צהר, כדוגמת הרב סתו וכד'. הדממת קולו של צהר, גרם לכך שרבנים מתוך הארגון חפשו גג מתחתיו יוכלו להתאגד ולהשמיע את קולם.
[כל זה כתבתי כמבט פרטי שלי, ולא מתוך שמיעת דברי מקימי הארגון.]
- ההבדל הגדול בין צהר לבין בית-הלל הוא שצהר רכש את מעמדו הציבורי בחסד רב לאחר שנים של עמל והתנדבות של מאות רבנים בקרב הציבור הלא-דתי בארץ. בית הלל, לעומתו, הוא ארגון שמבקש לרכוש מעמד ציבורי באמצעות הקול שהוא משמיע. אינני יודע לומר בודאות אם קולם של ראשי צהר נשמעים בציבור בגלל שדבריהם נשמעים או בגלל שהם עומדים בראש צהר. לכן גם אינני יכול לחזות האם בית-הלל יצליח להשמיע את קולו אך ורק ע"י דיבוריו. כך או כך, בעיני, צריך שיהיה לבית-הלל פן מעשי ולא רק דיבורי. ללא פן מעשי שידבר לציבורים רחבים הן בציבור הכללי והן בתוך הציבור הדתי, המשמעות המספרית של כמות הרבנים בארגון יורדת פלאים. גם ככה הרב חיים נבון והרב אמנון בזק ואחרים מפרסמים את דעותיהם בתקשורת. זה שהם יוכלו לומר שיש עוד מאתיים רבנים די אנונימיים מאחוריהם, לדעתי, לא ישנה הרבה.
- זאת ועוד, בהסתכלות על הציבור הדתי פנימה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים כעת זה נסיון לצבוע קבוצות ולדחוף אנשים להביע עמדה היכן הם עומדים. במילים אחרות, אם רוב פעלו של בית הלל יהיה בהשמעת קולו, לא קשה לנחש כנגד איזה צד בציבור הדתי זה יהיה. השמעת הקול היא חשובה, אך גם מניעת קרע בציבור זה חשוב, וזה צריך להיות נגד עיניהם של ראשי הארגון ודובריו תמיד. אם הפעילות תתמקד גם בפן מעשי ולא רק בפן דיבורי, לדעתי הדיבור עשוי להיות פחות ארסי ואולי אף קצת יותר חברי. בנימה מעט אישית אני יכול לספר שכחבר בפורום הרבנים המתוקשב זה כעשרה חדשים, מדהים לראות כיצד דו השיח בין רבנים מבתי מדרש שונים איננו יוצר הסכמה אך כן גורם לקהיית הארס והתיעוב (כן, אני חושב שסביב נושאים מסוימים היה תיעוב) בין הרבנים. ההתפלגות ויצירת מסגרת ל"רבנים שחושבים נכון" יש בו בכדי להגדיל את הקיטוב בציבור הדתי, ואחזור שוב, שמניעת קרע בציבור הדתי צריך להיות נגד עיניהם של ראשי הארגון ודובריו תמיד.
- לזה יש להוסיף שהשמעת דעה שהיא מורכבת זה דבר קשה בעולם התקשורתי שלנו. הרבה יותר קל להשמיע דעה שטחית ורדודה. אחד מהאתגרים העומדים בפני בית-הלל הוא לא רק להשמיע קול עם דעות אחרות מאלו הנשמעות כיום מפי רבנים, אלא להצליח להשמיע קול שהוא מורכב.
- אחרון חביב. אני מפחד מתסמונת קדימה. מפלגת קדימה הצליחה למשוך לתוכה את הפוליטיקאים הכי רקובים וחסרי האידאולוגיה מכל סיעות כנסת ישראל. לאחר מכן, כבר לא משנה מה עשו חברי הסיעה הזאת, בעיני, הם היו לא רצויים בקרב השיח הציבורי בישראל. [דבר דומה קרה עם מקבלי תקציבים מהקרן לישראל חדשה, שמכיון שהקרן תומכת בארגונים של שונאי ישראל, כל הארגונים שנתמכים על ידיהם צריכים להוכיח שהם לא אנטישמים].
די ברור לי שכל מי שיהיה קשור לארגון הזה לא יוכל להתמנות כדיין או אפילו כרב שכונה מטעם המדינה, כל עוד יחסי הכוחות הפוליטיים נשארים כפי שהם היום. עם הידיעה העצובה הזאת אצליח לחיות בשלום. אני מפחד יותר מהפיכת השיח הפנים-דתי לרמה שטחית אפילו יותר מזו הקיימת היום. האם אנחנו עומדים בפתח תקופה שבה יהיה מספיק לומר "עזוב אותו, הוא מבית-הלל", בכדי להמנע מהצורך להפריך דעה חולקת? אני מקוה שלא נגיע לשם.
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 26/01/12, 20:06:53
השבמחקאמור לי, אם אפשר לשאול: למה כל כך חשוב למנוע קרע בציבור הציוני דתי? הרי מעשית הקרע קיים, ואולו אינם מסכימים כמעט בדבר עם אלו, ואתה עצמך כותב שיש אף תיעוב. למה להסוות את זה? יש שתי קבוצות פחות או יותר ברורות, יש להן אפילו מפלגות משלהן. למה לא לומר בפה מלא: אנחנו חושבים שונה ונאמנים לסט ערכים שונה?
שם השולח: א תאריך: 26/01/12, 20:36:13
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/01/12, 21:09:50
א,
עד כמה שידוע לי זה אכן היה אחת הסיבות שהשם בית-הלל נבחר.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/01/12, 21:16:06
תומר,
אני קצת נחרד מהשטחיות שבדבריך. אתה באמת חושב שאתה יכול להכנס ליישוב טלמון או לגרעין התורני בלוד ולתייג כל אחד לאיזה צד הוא שייך? [אני יכול למנות לך חמשה רבנים ממכרי בוגרי ישיבת בית-אל שלא תצליח לתייג אותם.]
ונניח שאכן תוכל לתייג אותם. עובדה היא שהם חיים בקהילות משותפות.
חוץ מזה, אני מתנגד לכל קרע בחברה הישראלית. קל וחומר אם זה בין אנשים שגדלו באותו סניף בני-עקיבא.
"דורו של אחאב היו יוצאין למלחמה ונוצחין"
שם השולח: טוביה תאריך: 27/01/12, 05:07:10
א. לכאורה אתה סותר את עצמך. מצד אחד אתה טוען שהארגון הוקם כדי שהרבנים יוכלו 'להשמיע את קולם', ומצד שני אתה מקוה שעיקר עיסוקם יהיה בעשיה? את העשיה הם יכלו להמשיך במסגרת 'צוהר'.
ב. כתבת בעמוד הפייסבוק: מדוע מסורת הפסיקה בישראל זה issue כאן? נניח והיינו רוצים להקים בית תמחוי גם אז היית שואל מדוע הרב אריאל לא נמצא שם? "
ובכן, המוטו של הארגון זה הנהגה תורנית. הנהגה תורנית, להבדיל מהנהגה אחרת, משמעותה המשך מסורת התורה בעם ישראל.
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 27/01/12, 07:33:49
סוף סוף קם ארגון כזה!
א. אני לא כל כך חושש מהפילוג בציבור הציוני-דתי. הפילוג בעם ישראל העלול להיות מנטיית הציבור הציוני-דתי חזק מדי "ימינה" (דתית ופוליטית) חמור בעיני בהרבה.
ב. אני חושב גם שבעיני הצעיר המתלבט, וגם בעיני "בעל-הבית" המצוי, דיבור שנתמך בידי עשרות רבנים יכול להקהות את הרושם ש"כל הרבנים חוץ מ-" שייכים לזרם הקיצוני. במיוחד שרבים מהחברים אינם אנשים "תקשורתיים" וקולם איננו נשמע תדיר, כמו הרב קנוהל.
(המשך בהודעה הבאה)
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 27/01/12, 07:36:26
השבמחק(המשך)
ג. מעבר לכך, הבעייתיות המוסרית באמרות רבנים רבות שנאמרו בשנה האחרונה היא כזו המחייבת פעולה מעבר לנעשה עד כה. אני מקווה שהארגון החדש יהיה הצעד הראשון בכיוון הנכון.
בהצלחה!
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:07:39
לא הבנתי את תשובתך.
א. יש אנשים שקשה לתייג. אז מה? לא ברור שיש זרמים שונים בתוככי הציונות הדתית?
ב. "אני מתנגד לכל קרע בחברה הישראלית" - קבל את אות היהודי הטוב! ועכשיו אשמח לשמוע למה. למה לא להודות שיש שני זרמים, ולהפריד כוחות? מה רע בזה? ועוד שאלה: האם אתה לא מבין שהרצון לשמור על אחידות יחייב אותך אות חבריך ליישר קו עם המכנה המשותף, שהוא תמיד יהיה הקיצוני יותר?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:24:13
טוביה,
א. אכן אני מקוה שעיקר עיסוקם יהיה בעשיה ושקולם יישמע. גם עיקר עיסוקי הרבני הוא בעשיה וקולי נשמע דרך הבלוג הזה. היכן הסתירה?
ב. האם כל רב חייב להיות גם פוסק? אני מסכים שזה רצוי. אבל המציאות מלמדת שזה לא חייב להיות, ושבהרבה מקרים הרבנים המשפיעים ביותר אינם פוסקים.
מסורת התורה ומסורת הפסיקה אינם ביטויים חופפים.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:25:01
ברוך,
אני מסכים לרוב דבריך. יחד עם ההסכמה יש לי גם חששות.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:31:00
תומר,
א. אני מסכים שיש קולות שונים בציבור. אני לא רואה בציבור שלי שני זרמים מנותקים, שבמקרה גרים באותם קהילות. זה לא אנשים שקשה לתייג, זה ציבורים שקשה לתייג, פשוט משום שחלקים גדולים בציבור לא רואים את הקולות השונים כזרמים שונים.
ב. אחד מתפקידיו של רב זה להכיל קולות שונים בקהילתו. אני לא מבין שהרצון לאחדות יגרום לי ליישר קו עם הגבול הקיצוני. אני מאמין שניתן להשמיע קולות שונים מתוך כבוד לאחר.
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 27/01/12, 08:34:38
בני,
כל שינוי הוא מפחיד.
ממה אתה חושש בדיוק?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:51:13
ברוך,
לא הייתי מספיק ברור בפוסט?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 08:56:08
תומר,
קבל דוגמא כדי שדברי יהיו מובנים יותר. אני חולק על הרב אליעזר מלמד בכל הקשור לשירת נשים בצה"ל ותרומת איברים. מבחינתי אנחנו נמצאים בשני קצוות שונים - שני "זרמים" לשיטתך.
אבל בנושא (לא פחות חשוב, לטעמי) "תורה ועבודה", "תורה עם דרך ארץ" אני חושב שאנחנו רואים עין בעין.
מדוע אם כן עדיף לי להסתכל על נקודות המחלוקת בינינו ולהחליט שיש כאן שני זרמים, ולא על נקודות ההסכמה ולהחליט שאנחנו ציבור אחד עם נקודות מחלוקת?
שם השולח: אלחנן תאריך: 27/01/12, 10:03:19
אני מזדהה מאד עם מה שברוך כתב.
בעיני, השיקולים הנוגעים לחברה הישראלית חשובים בהרבה מאלו הנוגעים לפנים הציבור הדתי. הקמת הארגון הזה עשויה להיות צעד חשוב נגד מגמת ההתרחקות של הציבור בישראל מן התורה והיהדות, שבאה לא מעט בעקבות הבולטות התקשורתית של רבנים קיצוניים.
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 10:41:45
אה, טוב, אני לא מסכים שאתה והרב מלמד חולקים את אותה השקפה בעניין תודה ודרך ארץ. ממש לא.
לרב מלמד אין הרבה סבלנות לדרך ארץ, לפחות לא במובן המקובל של הערכים הבסיסיים שנמצאים בקונצנזוס. הרב מלמד, כעמדה כללית, דוחה את התרבות המערבית, על ההומניזם והדמוקרטיה שהיא נושאת. הוא מציב את עצמו אל מול וכנגד התרבות המערבית, ומנסה לכונן תרבות יהודית לכאורה "טהורה מהשפעות זרות".
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 10:43:22
השבמחקהמשך:
אתה לא. אתה חושב שערכים אלה אינם זרים ליהדות, אלא למעשה ניזונים ממנה וממורשתה, וממילא מהווים חלק חשוב מהמסורת היהודית. אתה באמת בעד "תורה עם דרך ארץ". הדוגמאות שהבאת (שירת נשים וכו') בדיוק מדגימות את דו השבר ביניכם. אלו לא סוגיות הלכתיות גרידא. הן ני*צונזר* מעמדות מטא-הלכתיות. לדעתי אתם חיים וחושבים כשני זרמים שונים.
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 10:46:10
: )
"דו" צ"ל "קו".
ובאשר לצנזורה, אני מקווה שתצליח לנחש מה כתבתי.
שם השולח: טוביה תאריך: 27/01/12, 11:08:41
לא מקובל עלי שמסורת התורה ומסורת הפסיקה לא חופפות
הסתירה היא, לא לגבי הרבנים באופן פרטי, אלא לגבי הארגון. הוא הוקם בעיקר לשם השמעת קול הרבנים, ואין סיבה שהוא יעסוק בעשיה..
אני תמה על כל התומכים. האם זה משנה לתקשורת אם הרב שרלו או הרב סתיו הם ראשי ישיבות ורבני ערים או שהם מארגון 'בית הלל'?
ועוד יותר אני תוהה, האם יביעו עמדות 'מקוריות'? האם הנהגה 'קשובה', זה אומר גם קשובה לעובדים יהודים ולכן קוראת ל'עבודה עברית', למשל?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 11:09:22
אתה בטוח לגבי דעותיו של הרב מלמד בסוגיית "תורה עם דרך ארץ"?
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8109
ויש עוד. תחפש את הדברים שהוא כותב אודות סבו.
שם השולח: אביחי תאריך: 27/01/12, 11:42:40
אני חושב שזה פשוט נפלא!
איך רב יכול להצטרף לארגון הזה?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 11:58:53
ר' אביחי,
תשלח לי מייל, אדאג שייצרו אתך קשר.
שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 27/01/12, 12:29:46
הוא יכול לכתוב דברים מעניינים וטובים אודות סבו, ואף להצהיר דברים חביבים אודות עצמו. אני מסיק את מסקנותי מפסיקותיו והתנהגותו. לדעתי אתה לא מודע לפער העמוק שיש בין השקפות העולם שלכם. אולי אתה לא מודע לו מרצון.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 28/01/12, 18:09:48
תומר,
אני לא רוצה לבלבל אותך עם עובדות, אבל אין הרבה ישיבות המעודדות את תלמידיהן הבוגרים במוצהר ובגלוי לרכוש השכלה אקדמאית. ישיבת הר-ברכה נמצאת בין הישיבות הללו (זה יותר ממה שאני יכול לומר על הישיבה שאני למדתי בה).
שם השולח: שלמה תאריך: 28/01/12, 19:36:06
לגבי "קרע או לא קרע":למה לא קוראים לילד בשמו?
הציבור הדתי-לאומי מאוחד בשאיפתו לבסס מדינה יהודית שממשיכה את מסורת התורה.
זה שיש חילוקי דעות מה זה מדינה יהודית, וכיצד יש להמשיך את מסורת התורה, ומתי המדינה הנוכחית מקדמת את המטרה הזאת ומתי לא, זה לא פוגע במטרה המשותפת. [המשך>]
שם השולח: שלמה תאריך: 28/01/12, 19:36:32
[>המשך]
אגב, חילונים רבים (אולי אפילו תומר?) וגם חרדים חתומים על ההגדרה שכתבתי למעלה, גם אם בשינויים סגנוניים קלים. לכן נראה לי שגם ההגדרה "חילוני" "חרדי" ו"דתי לאומי" תיעלם בבוא העת. העניין שאיחוד כוחות מתחיל מקבוצות קטנות....
שם השולח: שלמה תאריך: 28/01/12, 19:37:37
נ.ב.
סליחה אם הגדרתי מישהו לעיל. אני מגדיר לפי תפיסתי וזכרוני ומודע לכך שההגדרה העצמית עשויה להיות שונה...
שם השולח: דוד תאריך: 29/01/12, 17:20:06
רק מבחן הזמן יקבע אם ידעו גם לבקר את מומי החברה הישראלית ולומר דברים שאינם פוליטיקלי-קורקט, או שכל האנרגיה תתועל לביקורת פומבית על הקולגות שלא חושבים כמותם ומלחמה פנימית.
מלא מעט תגובות כאן מצטייר הרושם של האפשרות השניה. לטובת כל הצדדים צריך לקוות שהמקימים חכמים ואמיתיים יותר.
שם השולח: אלחנן תאריך: 29/01/12, 18:25:40
השבמחקבני,
אני לא יודע לגבי הישיבה שלך, אבל לפחות לגביך - אתה מביא כאן (יחד עם כמה מחבריך) מקורות 'משכיליים' שהרב מלמד היה עומד מולם כנשוך נחש.
הפתיחות שלו מתבטאת רק ביחס למדעים מדוייקים, וגם שם אני משער שיש לו הסתייגויות שונות שלא היו מתקבלות על דעת מדענים רציניים.
שם השולח: אלחנן תאריך: 29/01/12, 18:42:33
קראתי עכשיו מה שכתב הרב אליעזר מלמד על סבו:
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/4463
לפחות במקום זה לא מצאתי מילה על יחס הרב מלמד עצמו לסוגיית תורה ומדע, אלא הערכה של סבו בלבד (ולוואי והיה מעריך כך עוד אנשים השותפים לדרך זו). באופן כללי, קשה לומר שראיית העולם שלו ושל סבו משותפת. אם סבו היה חבר קרוב של ארנסט סימון, ההבדל הפוליטי ביניהם הוא כנראה לא היחיד.
שם השולח: דוד תאריך: 30/01/12, 07:51:22
אלחנן, העניין העיקרי אצל הרב מלמד אינו גישתו לסוגיית תורה ומדע אלא שליחת תלמידיו ללימודי מקצוע אקדמאיים באונ' אריאל כחלק טבעי ממסלול הלימודים בישיבה, מתוך תפיסה שבן תורה צריך לפרנס את עצמו בכבוד ולא לחיות כמו אברך (או להתנתק מהישיבה כדי ללמוד מקצוע).
זה סימפטום לכל המבט שלו על ההתנהלות הרצויה של חיי מדינה תורנית. זה מבט יחודי וחיובי מאוד, והלואי שעוד ישיבות ילמדו ממנו בענין זה.
שם השולח: אלחנן תאריך: 30/01/12, 08:21:11
דוד, הוא אשר אמרתי: המקום של השכלה אקדמית אצל הרב מלמד שונה מאד מזה שהוא תופס אצל הרב בני (אם הבנתי אותו נכון). אצל הרב בני השכלה אינה רק אמצעי לקיום בכבוד (דבר חשוב לכשעצמו) אלא מקרינה על צורת החשיבה ועל התפיסה האמונית.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/01/12, 08:38:55
אלחנן,
בדיון הזה השאלה היא מה העיקר ומה הטפל. האם העיקר הוא התפיסה המחשבתית העומדת מאחורי עידוד התלמידים ללכת ללימודים אקדמאיים (ובזה אולי יש הבדלים בינינו), או העיקר הוא המעשה?
לענ"ד העיקר הוא המעשה.
[אני רואה בנושא של שילוב חיי תורה ועבודה אחד מהעיקרים של הציבור הדתי-לאומי. ההגדרה ההמחשבתית המדוייקת העומדת מאחורי כל אחד שפועל בנושא של שילוב חיי תורה ועבודה הוא שולי לגמרי בעיני.]
שם השולח: אלחנן תאריך: 30/01/12, 20:49:43
בני, זו לא רק שאלה עקרונית. תחומי הלימוד שונים, וגם השאיפה להתקדמות מקצועית שאינה נוגעת לצורך בקיום כלכלי סביר.
המודל של הרב מלמד, לפחות למיעוט הכרתי, לא רחוק מזה של מכללות חרדיות. הוא לא מכוון להישגים מקצועיים משמעותיים, או לשיפור מצבה של החברה, אלא לפרנסת היחידים בלבד. ולכן התוצאות המעשיות שונות מאלו של התפיסה הרווחת אצל אנשי 'תורה עם ד"א', וגם אצלך עד כמה שאני מבין.
שם השולח: נדיבה תאריך: 13/02/12, 19:11:48
שלום, אני מסכימה עם מה שנאמר במאמר שהארגון בית הלל ייטיב באמת אם הוא יצליח גם להשמיע את דעותיו בציבור ובתקשורת אך גם לפעול באופן מעשי.בזמן האחרון חשבתי ושוחחתי עם כל מיני אנשי חינוך על עניין מאוד חשוב. אומר בקצרה שמדובר בחינוך הדתי באולפנות ובישיבות בהקשר של אזרחות, נאמנות והשפעה רחבה על המדינה. יש לנו גם כמה הצעות מעשיות בנושא. שלחתי מייל לארגון "בית הלל" לפני כמעט שבוע ועוד לא קיבלתי תשובה.האם הארגון מעוניין ליצור קשר עם הציבור בשלב זה? האם זה נושא שקשור למטרת הארגון? למי עוד אפשר לפנות?