ביקורת ספרים: אלוהים משחק בקוביות, הרב ד"ר מיכאל אברהם

נתחיל בשם הספר. בציבור הדתי השם הזה הוא ממש לא טוב - אנשים לא יודעים איך לקרוא לספר: אלוהים או אלוקים? חוץ מזה, שמעתה כל מי שישים הפניה לספר יכתוב משהו כמו "מ' אברהם, אלוהים" - זה לא נשמע טוב. (בעניין זה ראו כאן)

כשזה מאחרינו, אפשר לקבוע שהספר הזה בהחלט ראוי לקריאה מתחילתו לסופו.

הספר כתוב כביקורת על ספרו של ריצ'רד דוקינס, "יש אלוהים?". דוקינס, אתאיסט מושבע, טוען בספרו שמי שמקבל את תאוריית האבולוציה אינו יכול להאמין באלוהים. ליתר דיוק, לאחר קבלת האבולוציה כנכונה, אין שום סיבה גם להאמין בבורא עולם (למי שממש מתעניין בדעתו ולא מעוניין לקרוא את ספריו, יכול לראות את ההרצאה הזו). טענה זו היא למעשה גם טענת המאמינים הדתיים השוללים את האבולוציה. גם אלו טוענים שמי שמקבל את האבולוציה אינו יכול להאמין בקיומו של אלוהים, ולכן הם מסיקים שהאבולוציה אינה נכונה.

הרב מיכאל אברהם טוען בספר זה שטענה זו אינה נכונה מכמה צדדים. במהלך הספר המחבר מנתח בצורה פילוסופית את טיעוניו העיקריים של דוקינס ומפריך אותם אחת לאחת. טענתו המרכזית היא שיותר סביר להניח שיש גורם תבוני, דהיינו אלוהים, מאחורי התהליך האבולוציוני מאשר להניח שהתהליך האבולוציוני התרחש ללא כל הכוונה ובכל זאת יצא כל כך מוצלח. יתרה מזאת, הוא אף טוען שהתיאוריה האבולוציונית, שהוא מאמץ כנכונה, כלל אינה תיאוריה מדעית מכיוון שאין דרך להפריך אותה. בזה, טוען המחבר, תיאורית האבולוציה דומה מאד לאמונה הדתית, שכן על כל קושיה המאמין ימצא תירוץ, ואם הוא לא ימצא תירוץ הוא יניח שיש דברים שהוא עדיין לא מבין.
למעשה, המחבר קורא לנורמליות ולבריחה מן הקיצוניות, הן הקיצוניות האתיאיסטית הרואה באבולוציה מענה לכל השאלות, והן לקיצוניות הדתית-בריאתנית שאינה רואה צורך כלל באבולוציה.

זה נושא הספר. אך הספר מכיל הרבה יותר מזה.

הספר מציג תזה אמונית רציונלית שלמה. דהיינו, האמונה לדידו של המחבר אינו עניין לרגש או לתחושה פנימית, הוא גם לא עניין של ידיעה מוחלטת. האמונה, כפי שהיא מוצגת בספר הזה, זה שיותר סביר שיש אלוהים מאשר האפשרות ההפוכה. על האדם המחפש אחר האמונה, לנתח את הסבירות בעד או נגד קיומו של אלוהים ולהגיע כך למסקנה.
בקו ישיר משם המחבר ממשיך ודן בפרק בנושא "דת ומוסר" בשאלה: האם האדם הדתי הוא בהכרח יותר מוסרי? וכאן כותב המחבר בין היתר את הדברים הבאים:

לדוגמא, ישנה מצווה להרוג את עמלק, שנראית מצווה בלתי מוסרית בעליל. האפולוגטיקה הדתית המקובלת מוצאת הסברים שונים מדוע מעשה זה הוא בכל זאת מוסרי, אך אותי הם לא ממש משכנעים. הנחתי היא שישנו כאן ערך דתי, והוא דוחה את הערך המוסרי של שמירה על חיי אדם.

בהצגת התזה הזאת, המחבר בעצם זורק כדור למגרשם של המאמינים החולקים על תפישתו האמונית-רציונלית. במילים אחרות, המחבר יכול לענות לכל טענותיו של דוקינס כנגד הדת בעזרת דרכו הרציונלית. אך כיצד יתמודדו כל אלו שלא מקבלים את דרכו הרציונלית לטיעונים של דוקינס?
בשנים עברו קראתי את שלושת ספריו של הרב מיכאל אברהם הקודמים: שתי כדורים, את אשר ישנו, ואנוש כחציר. עבור מי שקרא את הספרים הללו הספר הנוכחי הוא, להגדרת המחבר, ספר ריק. אפשר להסיק כמעט את מלוא תוכן הספר הנוכחי משלושת הספרים הנ"ל. אך בדיוק בגלל זה נהנתי מהספר הזה באופן מיוחד. וזאת מכיוון שבספר באים לידי ביטוי בנושא ספציפי הרבה מהיסודות שהמחבר פירט בצורה תיאורטית בספריו הקודמים. הספר הנוכחי הוא גם יותר קריא מהספרים הקודמים (את זה אני כותב גם על סמך דעותיהם של אחרים שאמרו לי שלא הצליחו לקרוא את הספרים הקודמים ונהנו מהספר הנוכחי).

הספר מכיל הרבה טיעונים בעד ונגד האתיאיזם. הספר אינו בשום אופן ספר דתי, הוא אף לא מדבר על אלוהים מסויים, אלא על אלוהים פילוסופי כלשהוא. המחבר מעלה הרבה שאלות תיאולוגיות, שהוא אינו רואה צורך לענות עליהם, אלא רק להניח שיש להם תשובות טובות או פחות טובות (דוגמא לשאלה תיאולוגית שהמחבר אינו רואה צורך לענות עליה, אם אנחנו מקבלים את האבולוציה ומפרשים את פרשת הבריאה בהתאם לכך, האם אין בעיה בזה שאנחנו סוטים מהמסורת הפרשנית שקיבלנו מהדורות הקודמים? המחבר מזכיר שאלה זו, ואומר שהאמונה היא מספיק חזקה כדי להכיל שאלות מהסוג הזה). כך שאם מי מכם מחפש ספר דתי-אמוני שיחזק אותו באמונתו - אני הייתי ממליץ לו להתרחק מהספר הזה. אם אתם קוראים קבועים של הבלוג הזה, אתם כנראה לא מהסוג הזה, ולכם אמליץ על הספר.

לסיום הרצאה של הרב ד"ר מיכאל אברהם לרגל השקת ספרו:



אלוהים משחק בקוביות, הרב ד"ר מיכאל אברהם, הוצאת ידיעות ספרים