דיני שהייה במטבח המודרני

הפוגה קצרה מענייני האקטואליה לטובת קצת הלכות שבת.

אחת הסוגיות הסבוכות במסכת שבת היא הסוגיא בתחילת פרק "כירה" העוסקת בדיני שהייה וחזרה. שהייה היינו הנחת תבשיל על האש בערב שבת, וחזרה היינו הנחת התבשיל על האש בשבת עצמה.

חכמים אסרו להניח תבשיל שאינו מבושל על האש בערב שבת, כל עוד האש אינו גרוף וקטום. אך נחלקו הדעות בין התנאים מה נחשב "שאינו מבושל" לעניין זה. חנניה סבר שמספיק שהתבשיל יהיה מבושל כמאכל בן דרוסאי (שליש או חצי בישול) ורבנן חלקו עליו וסברו שהתבשיל צריך להיות מבושל כל צרכו. הגמרא לא הכריעה במחלוקת זו, ואף הראשונים נחלקו כמי פוסקים, והאחרונים חלקו כיצד הכריע השולחן ערוך במחלוקת זו. באופן כללי אפשר לומר שלכתחילה ראוי להחמיר כדעת חכמים, אך בשעת צורך ועונג שבת נהגו להקל כחנניה. טעם האיסור, כפי שמופיע בגמרא, גזרה שמא יחתה בגחלים.

לאור דברים אלו ניתן לסכם כך:

- תבשיל שמבושל לגמרי (כל צרכו ומצטמק ורע לו) - מותר לכל הדעות להשאיר בע"ש על אש גלויה.

- תבשיל שמבושל כמאכל בן דרוסאי - לדעת חנניה מותר להשאיר על אש גלויה, ולדעת חכמים אסור. לכל הדעות מותר להשאיר על אש מכוסה.

- תבשיל שלא נע אך לא הגיע למאכל בן דרוסאי - לכאורה אם האש מכוסה לכו"ע היה מותר להשהות, אלא שרבי עקיבא איגר פקפק בדבר (עי' ביאור הלכה רנג ד"ה "אלא כשהתחיל להתבשל").

- תבשיל נא - יש לו דין של "קדרא חייתא" שמותר להשהות גם על גבי אש גלויה מע"ש מכיוון שהוא מסיח דעתו מזה.

ועתה נשאל, האם יש דין שהייה במטבח המודרני, שאין בו לא כירה ולא גחלים?

כיריים ותנור: בשני מכשירים אלו ניתן לשנות את עצמת האש (בין אם זה גז ובין אם זה חשמל) לכן היה מקום לומר שיש מקום לחשוש גם כאן ל"שמא יחתה" דהיינו: שמא יעלה את עצמת האש. אלא שיש מחכמי ישראל שסברו שאין כלל בכיריים ובתנור שלנו דין "שמא יחתה" ולכן גם לא איסור שהייה כלל. כך לדוגמא כתב הג"ר יוסף קפאח (רמב"ם, הלכות שבת פ"ג ס"ק יב):

נראה כי כל הדינים דלקמן שגזרו שמא יחתה אינם קיימים במציאות שלנו כלל. וגזרת חז"ל היא כפי המציאות בימיהם ואף בימינו עד לפני כחמישים שנה. וטבע האש של עצים שכל שעה ושעה היא עוממת דועכת וקומלת עד שנעשת אפר ונאפסת. ומטבע הדברים שאדם חושש שמא לא יבשל תבשילו מחמת דעיכת האש ועלול הוא כאלו לישר את הקדרה ולהושיבה היטיב ובינתים מחתה את האש כדי לסלק מעליה את האפר העוממה כדי ששרידי האש יהתכו את תבשילו ויכשירוהו לאכילה... וכל זה אינו שייך במכשירי הבשול שבימינו לא בפלטה ולא בתנור החשמל ואף לא בפתילות אם שרדו כאלה.

אלא שרבים אחרים החמירו בדבר, כדוגמת שמירת שבת כהלכתה ועוד. ולמעשה נוהגים להחמיר להצריך כיסוי של האש ויש שכתבו להצריך לכתחילה גם כיסוי על הכפתורים, כ"כ הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן צג):

ולפ"ז אף בלא כסוי גם על הכפתורים שעל ידם מקטינים ומגדילים אלא שיכסה רק את האש לבד נמי אפשר יש להתיר דגם בכסוי על האש לבד הוא היכר גדול שאין דעתו לחתות ולהגדיל האש יותר וכמו שנוהגין הרבה. אך יותר טוב שהכסוי של פח המתכות יכסה גם את הכפתורים כדי שההיכר יהיה גם במקום החתוי כמו הקטום שיש אולי לחוש שלא ירגיש בהכסוי ויחתה. ואף שהוא דבר רחוק מ"מ כיון שהיתר ההיכר מצינו בהיכר שבמקום החתוי אולי הוא דוקא בהיתר כזה. אבל ודאי זה לבד שיכסה את הכפתורים ולא את האש לא יועיל שהעיקר הוא שצריך להראות שדעתו להפחית שזה נראה יותר בכסוי האש. אבל כיון ששם היו תרווייהו למעליותא שמפחית את החום והיה במקום החתוי אפשר הוא בדוקא ולכן יש להחמיר לכסות גם את הכפתורים, אבל כיון שיותר מסתבר שגם בלא כסוי הכפתורים הוא היכר חשוב יש להקל בשעת הדחק ואין למחות באלו הנוהגים היתר בכסוי האש לבד.

מיחם: במיחם, כמו בתנור, האש גלויה. ולכן אם במיחם יש אפשרות לשנות את מידת החום לכאורה דינו כתנור, והמעוניין להשהות בו מים מע"ש צריך לדאוג שהמים יהיו רתוחים מלפני שבת (ולדעת חנניה לפחות בדרגת יש סולדת בו). אך מיחם שלא ניתן לשנות בו את מידת החום, לכאורה דינו כפלטה.

פלטה: בפלטה לכאורה אין דרך לשנות את מידת החום, ולכן קשה לומר שיהיה בזה גזרה "שמא יחתה". אף על פי כן היו שאמרו שיש איסור השהייה גם בפלטה. כך לדוגמא כתב הג"ר עבדיה הדאיה בעל "ישכיל עבדי" (וכעבור מספר שנים חזר בו מעמדה זו):

שהפלאטה המחוברת לזרם ע"י חוט חשמלי, מתחממת מאד ובוערת כאש, ונעשית כגחלת ממש, והרי זה כנותן ע"ג האש ממש, ולא דמי למה שהתירו הפוסקים כשיש טס של מתכת מפסיק בין האש לקדרה, ששם הטס אינו מחובר עם הצלחת כגוף אחד, והוא מטלטל בכל עת שירצו, משא"כ בנ"ד שכיסוי הפלאטה הוא חלק בלתי נפרד ממנה, ולכן אין לזה דין גרופה וקטומה. ועוד שיש לחוש שמא יחבר את חוט החשמל של הפלאטה אל הזרם בשבת ולאו אדעתיה

וגם הג"ר אליעזר ולדנברג בעל "ציץ אליעזר" רצה לאסור משני טעמים:

א' דיש לחוש משום שמא יגיס, ב' דיש לאסור להניח הקדירה על כירת החשמל מערב שבת דשמא יבוא להניחה בשבת

אך פוסקים רבים אחרים סברו שאין בכלל דין "שמא יחתה" או איסור השהייה בפלטה משום שאין דרך לשנות בו את מידת החום. כך לדוגמא כתב הג"ר עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן לב):

בפלאטה חשמלית שאין כל אפשרות להגדיל או להקטין מדת החום י"ל שלכל הדעות מותר להשהות תבשיל על פלאטה חשמלית, ואין כל צורך לעשות הפסק באזבסט או טס של מתכת בין הפלאטה לקדרה

הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה