לפני ברכתו הראשונה של בלעם (במדבר כג ה):
וישם ה' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
לפני ברכתו השניה של בלעם (במדבר כג טז):
ויקר ה' אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
רש"י על הפסוק השני כותב כך:
וישם דבר בפיו - ומה היא השימה הזאת, ומה חסר המקרא באמרו: שוב אל בלק וכה תדבר. אלא, כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל, אמר: מה אני חוזר אצל בלק לצערו, ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו, כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו: על כרחך תשוב אל בלק.
שאלתי היא: מדוע רש"י כותב דברים אלו רק על הפסוק השני, ולא מביא אותם כבר בפסוק הראשון?
אשמח לתשובות.
שם השולח: גדי (האתר שלי) תאריך: 08/07/11, 12:16:01
השבמחקנראה לי שבילעם כבר בין לאיפה הדברים הולכים (ובלק עוד מנסה לשנות מקום כדרך לשנות מזל וללא הצלחה)... ולכן הפירוש מתאים לפסוק השני לאחר שבליעם כב ריודע ליאפה הדברים יתפתחו ובלק עדיין אופטימי, ובילעם למרות שהוא כבר היה רוצה להיקבר באדמה ביחד עם קורח נאלץ להמשיך...
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 09/07/11, 19:48:24
גדי,
אם מקבלים את הכיוון שלך, יוצא שיש ברש"י חידוש גדול. בפעם הראשונה "דבר בפי בלעם" פירושו דבר - דיבור, כפי שמסביר זאת הרמב"ן שם. לעומת זאת, בפעם השנייה ה"דבר" הוא משהו אחר - הרסן/חכה.