מזה זמן מה שאינני מזדהה עם הצורך לגרום למרצים מבוקשים לכתת את רגליהם מבית כנסת לבית כנסת. השנה, במקום מגוריי, על פי לוחות הזמנים שפורסמו מרצה אחד מדבר באחד מבתי הכנסת ולאחר מכן נותן שיעור (מהכרותי עם המרצה המדובר, בדרך כלל מדובר בשיעור אחר, אגב) בבית כנסת אחר הנמצא במרחק של פחות ממאה מטרים. זה נראה לי קצת מגוחך. אם הציבור מעוניין לשמוע את המרצה המדובר שיתכבדו ויכנסו לבית הכנסת הסמוך. כיוון שכך, בשנים קודמות העדפתי לא לבקש ממרצה שאני יודע שמדבר במקום סמוך לבוא ולדבר גם אצלי בקהילה.
מאידך, אני גם מבין את עמיתי שנוהגים אחרת. מבחינתם כל שם ידוע מביא עוד אנשים, ותוספת אנשים זה הרי אחת ממטרותינו בלילה זה.
בבית כנסת ספרדי ישנו דבר נוסף שיש לקחת בחשבון כשמתכננים את לו"ז ליל שבועות. חלק מהקהל מעוניין להמשיך במסורת של אמירת ה"תיקון" המסורתי וחלק אחר לוטש עיניים לבית הכנסת האשכנזי ולשיעורים המעניינים אותו הרבה יותר מאשר קריאת התיקון.
בעבר ניסיתי לחלק את הזמן ולהקדיש את חלקו לאמירת התיקון ואת חלקו לשיעורים בפורמט הרגיל והמקובל בבתי כנסת אשכנזיים. אחרי הניסוי והטעייה של השנים האחרונות החלטתי השנה לנסות פורמט מעט שונה. לערוך את התיקון המסורתי, אך להפסיק כל 20-30 דקות בקריאת התיקון ולעשות שיעור קצר של 10-20 דקות. את השיעורים חלקתי בין חברים בקהילה, שעבור חלקם ייתכן ושיעור באורך מלא זה אולי כבד מדי, אך שיעור קצר הוא בהחלט סביר.
האם זה יצליח לעניין את הציבור? נחייה ונראה.
שם השולח: אריאל תאריך: 09/06/11, 20:56:40
השבמחקנו, איך היה?
אישתי הייתה בבית כנסת בו במשך שעה העבירו 6 נשים שיעור של עשר דקות וממש נהנתה מהפורמט הזה, היא אמרה שזה נורא עזר לה לא לאבד ריכוז ולהירדם למרות העייפות.