כיום כבר לא מקובל לעסוק בשאלה זו, וגם אני חש נבוך על כך שאני בכלל נזקק לה. דומני כי הסיבה לכך היא שהדילמה אינה ניתנת לפיתרון של ממש בכלים מדעיים, וגם לא בכלים פרשניים... אין כאן דילמה, אלא רק שאלה (בן כמה העולם) שהתשובה לה אינה ידועה, וכנראה גם לא תוכל להיוודע לנו. הפיתרון אינו ברור, אולם בדיוק בגלל זה השאלה היא חסרת עניין וערך לחלוטין.
למרות דברים אלו מצאתי את עצמי קורא בשקיקה מספר רשימות שפרסם השבוע ר' נתן סליפקין באתרו בנושא גיל העולם (קישור לראשון). סליפקין מתמודד מול מה שהרב מיכאל אברהם מגדיר כ"מודל הזירוז". כך מתאר הרב מיכאל אברהם את התיאוריה:
על פי המודל של הזירוז, כל התהליכים המדעיים, האבולוציוניים והפיסיקליים, התרחשו בפועל... אולם הם התרחשו במהירות רב מאוד, כך שבסך הכל גילו האמיתי של העולם הוא כששת אלפים שנה.
אני מניח שהתיאוריה הזו אינה חדשה לרוב הקוראים כאן, כפי שהיא לא היתה חדשה לי. מה שכן התחדש לי בדבריו של ר' נתן סליפקין היא הבעייתיות שיש בתיאוריה הזו.
נניח לרגע שהתיאוריה היא נכונה. בואו נדמיין איך העולם נראה. תהליכים גיאולוגיים שבדרך כלל לוקחים מליוני שנים (או יותר) התרחשו בכמה שעות. אלו דברים בעולם הטבע היו צריכים להיות מואצים, על פי חוקי הטבע כפי שאנחנו מכירים אותם, בשביל שזה יקרה? למעשה, חידש לי סליפקין, קשה להצביע על משהו בעולם שלא צריך להיות מואץ. כלומר, האם היצורים שחיו על כדור הארץ במהלך תקופת ההאצה אכלו שלוש ארוחות באותו יום, או שהם אכלו הרבה יותר סעודות. מכיוון שישנם גם ראיות מדעיות לקיומם של דורות שונים של סוגי בעלי חיים, האם נאמר שכל דור אכל רק סעודה אחת, או פחות, במשך ימי חייו?
אבל אם הכל מואץ, כבר אין שום משמעות למשך הזמן שעובר, שכן גם הזמן עצמו מואץ. כלומר, אם באמת רוצים לומר שכל התהליכים הללו קראו באמת תוך יום אחד, נצטרך להגדיר מהו יום. אם נגדיר יום כזמן שחולף מזריחה לשקיעה (או משקיעה לשקיעה, זה לא ממש משנה), כלומר הזמן שכדור הארץ סובב סביב עצמו פעם אחת, האם בכלל יש משמעות לסיבוב הזה, כשכל מה שמתרחש על פני כדור הארץ הוא מואץ פי מליון, ולמעשה על פי כדור הארץ עובר הרבה יותר מיום אחד? האם יש הבדל מהותי בין טענה זו לבין טענה שכל יום ארך הרבה יותר מעשרים וארבע שעות?
זה תורף דבריו של ר' נתן סליפקין. עבורי היה בזה חידוש.
שם השולח: מישקה תאריך: 29/05/11, 21:23:56
השבמחקלא הצלחתי להבין כיצד הדברים הללו מצביעים על בעייתיות בטענה הנזכרת. אדרבא הם מסייעים לה, מפני שתורף הטענה הזאת הריהו שחוקי הטבע המוכרים לנו היום לא פעלו אז באותו אופן. וממילא נסיון הדמיון של ר' סליפקין חסר פשר מפני שהוא מבוסס על משיכת המקל משני קצותיו.
שם השולח: מישקה תאריך: 29/05/11, 21:25:20
כוונתי דלעיל בעיקר למשפט "על פי חוקי הטבע כפי שאנחנו מכירים אותם", שבהקשר הזה הוא אוקסימורון.
אגב, יש גירסה של "טענת הזירוז", שאחד ההבדלים בינה לבין ההסבר הידוע שיום בבריאה לקח שנים רבות, הוא שחוקי הטבע המוכרים לנו התייצבו לא בתום ששת ימי הבריאה, אלא, נניח, לאחר המבול. אבל העניין העיקרי הוא שגיל העולם מתום ימי הבריאה, הוא כך וכך שנים - לפי קנה המידה הכרונולוגי שלנו, גם אם לפני כן שרר קנה מידה בעל משמעות אחרת.
שם השולח: אלחנן תאריך: 30/05/11, 05:41:00
הטענה של הרב אברהם, שמדובר ב"שאלה שהתשובה לה אינה ידועה", ולכן היא "חסרת עניין" - היא מיתממת.
ברור לגמרי מה התשובה אינה: גיל העולם הוא הרבה יותר מששת אלפים שנה, ונמדד לפחות במיליונים רבים (כמובן אנשים יכולים להשלות עצמם בתאוריות משונות, אבל זה באמת מביך).
ברור גם שיש לעובדה זו משמעות רבה, והיא כופה עלינו גישה לא פשטנית לפרשיות בראשית.
לגבי הטיעון של סליפקין, נכונותו ברורה מכיון שאי אפשר להגדיר זמן באופן בלתי תלוי בהתרחשויות הפיסיקליות.
שם השולח: חגי תאריך: 30/05/11, 06:28:40
הזמן ביקום הצפוף יתנהל לאט יותר מהזמן לאחר שהיקום יתפשט, ואפר לומר שמדידת 6 ימי בראשית היא ע"פ הזמן של היקום כמו שהוא בימינו, בעוד שאם היינו מכוונים שעון במפץ הגדול היינו רואים עליו שעברו 15 מיליארד שנה, וככה שמעתי מפרופ' קוה שאכן ע"פ חישוב שהוא עשה מאז המפץ הגדול ועד היום, לפי הזמן שלנו , עברו 6 ימים
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/06/11, 19:12:55
אלחנן,
הספר כרגע לא מונח לפני, אך ייתכן שה"שאלה" היא הסתירה ולא שאלת גיל העולם.
שם השולח: אלחנן תאריך: 02/06/11, 06:02:57
השבמחק"אין כאן דילמה, אלא רק שאלה (בן כמה העולם) שהתשובה לה אינה ידועה ... בדיוק בגלל זה השאלה היא חסרת עניין וערך לחלוטין."
אני חושב שברור לגמרי מה השאלה. אם יש מה להתלבט, זה מבאיזו בחינה היא "חסרת ערך".
מהבחינה הדתית העקרונית זה נכון. מה שמעניין הוא אך ורק עצם הבריאה, ושלטונו המוחלט של הקב"ה.
אך אם הכוונה לפרשנות הכתובים - ויתכן שטעיתי, וזו אינה כוונתו - זה בפירוש לא נכון. ההכרה המדעית כופה עלינו פרשנות לא פשטנית של פרשיות בראשית, ויש לכך חשיבות רבה.
מודעת חסות
שם השולח: שמאי תאריך: 02/06/11, 20:48:05
האם נתן אביעזרי בספרו אינו מטעים את הענין<
מעניין מאד שבספרו של ר"ג נדל שיו"ל ע"י י' שילת כתוב שכמו בכל דבר וענין נסמוך עליהם גם לגבי גיל העולם.