וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב

בפרשה שעברה, פרשת בחקתי, מופיעים הפסוקים הבאים:

וּרְדַפְתֶּם אֶת-אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

בפסוקים אלו יש חזרה על המילים "ונפלו לפניכם לחרב".

על הפסוק הראשון (ויקרא כו ז) כותב האור החיים הק' כך:

אומרו 'לחרב' פירוש תהיה נפילת האויבים לפני עם ה' כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב.

כלומר, לכאורה בפסוק הראשון המילה 'לחרב' מיותרת. על זה עונה האור-החיים שזה בא לומר שנפילה תהיה "כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב".

אני מודה שאינני מבין מה כוונתו של האור החיים במילים אלו. אף על פי כן, אני די בטוח שאין כוונתו למה שהסביר אותו הביאור על האור החיים בהוצאת מוסד הרב קוק:

כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב - אולי כוונתו על דרך מה שאמרו אצל גלית שנפל לפני דוד וראשו סמוך לדוד שלא יצטער לטרוח ללכת עד ראשו בשביל לכרות אותו - אמנם פשטות הלשון יורה שאף אם לא יהיו כלי מלחמה בידם יפלו אויביהם לפניהם, כאילו הם שולפים חרבותם כנגדם בנס, ועי' בברכ"ש, עוד כתב שם עפ"י מש"כ רש"י מתורת כהנים שיפלו איש בחרב רעהו ועז"א שיפלו לפני עם ה' כשיעור הנפילה שתהיה מהחרב של איש ברעהו.

אי אפשר לומר שהוא לא יצירתי... [לתזכורת: האחראים על מהדורת אור החיים בהוצאת מוסד הרב קוק הם "המבאר" הרב ישראל יוסף פרידמן, ו"העורכים" הרב שמואל נחום הלחמי, הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן, הרב אליעזר טורק והרב נתן לויפר, וכמובן מנהלי מוסד הרב קוק.]

בכל זאת נראה לי שאולי צריך להבין את דברי האור החיים הללו מתוך הדברים שהוא כותב על הפסוק השני (פסוק ח):

'ונפלו אויביכם וגו', כפל לומר דבר זה פעם שנית, רז"ל דרשו שהכוונה היא שיפלו איש בחרב רעהו, ונראה עוד לומר לפי שעשה הפרש בין רדיפת חמשה לרדיפת מאה, הוסיף עוד לומר שהוא הדין אם יהיה אלף מישראל תגדל הנפילה באויביהם כשיעור ההפרש שבין חמשה למאה יהיה כמו כן בין מאה לאלף, והוא אומרו 'לחרב' פירוש לשיעור מנין חרב נוקמת.

כלומר, הוא מסביר שככל שמספר הרודפים יהיה רב יותר מעם ישראל כך שיעור המנוסה והנפילה יהיה גדול יותר. ולזה הוא קורא "שיעור מנין חרב נוקמת". ייתכן וזה גם כוונתו בפסוק הראשון "כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב".

מה דעתכם?