"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר וכו'"
מהו היום השמיני?
בודאי שאני יודע שמדובר ביום הראשון שאחרי שבעת ימי המילואים. אך ממתי בני ישראל או משה נצטוו לבצע טקס חנוכה למשכן ולמזבח ביום השמיני? הציווי על שבעת ימי המילואים נאמר בפרשת תצווה, ונשנה בסוף פרשת צו, אך בשני המקורות הללו מוזכרים רק שבעה ימים ולא נאמר שום דבר על עבודה מיוחדת ביום השמיני. זה אומר דרשני.
בנוסף, ראוי לשים לב שהמצווה בתחילת פרשת שמיני הוא משה ולא הקב"ה, כפי שמצאנו ברב הציוויים על שבעת ימי המילואים.
חשבתי שאכן יש הבדל גדול בין שבעת ימי המילואים ליום השמיני. שבעת ימי המילואים מגיעים כציווי מה' כיצד הוא רוצה שיכינו את המשכן לעבודתו. אך מהיום השמיני היוזמה עוברת לידי בשר-ודם. משה כביכול בא ומוסיף מדעתו עוד יום, שבו עם ישראל הם היוזמים את העבודה. משה, מהבנתו את טיב העבודה הרצויה לפני הקב"ה, מורה לבני ישראל כיצד לקדם את פני ה' בבואו לשכון במשכן.
על רקע זה יש גם להבין את חטא נדב ואביהוא שגם הם הלכו בדרך הזה, אך עברו את הגבול. כמו כן דברי חז"ל שנדב ואביהוא הורו הלכה בפני משה ועל כך נענשו מקבלים פנים חדשות, שכן גם משה חידש כאן משהו בעבודת ה', אלא שדרכו של משה לא היתה מספיק טובה לנדב ואביהוא.
שם השולח: חגי תאריך: 27/03/11, 07:59:54
השבמחקשמעתי חילוק יפה בשבת - שכל עוד מדובר בעבודת הציבור הקב"ה מוכן לקבל חידושים (כמו קרבן הנשיאים שהיתה בו קטרת יחיד וחטאת נדבה שעליו נאמר "אכלתי יערי עם דבשי"), אבל נדב ואביהוא עשו עבודת יחיד.
שם השולח: טוביה תאריך: 27/03/11, 14:34:36
לא הבנתי מה שכתב כבודו.
הפסוק אומר: זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, משמע בפירוש שה' ציווה, וגם בהמשך 'כאשר ציוה ה''
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/03/11, 15:50:29
טוביה,
דבר ראשון - זו שאלה טובה.
לעצם העניין, הפסוק הזה עצמו אומר דרשני - מהו "זה הדבר"?
לפי הפרשנות שהצעתי - פירושו של "זה הדבר" יהיה כך: עתה שיש לנו משכן, הקב"ה צווה עלינו לעבדו דרך המשכן, ואם נעשה כך אז תשרה שכינה בישראל.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 27/03/11, 15:51:36
גם ה"כאשר צוה ה' את משה" איננו קשה - שכן זה מעיד על הפרטים שהם אולי קבועים "כאשר צוה ה' את משה", כאשר את כללי הטקס קובע משה.
דווקא מעניין הפסוק "כאשר צוה משה" - ביטוי שמופיע רק עוד פעם אחת בתורה.