"ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת..."
הביטוי "והכנעני אז בארץ" זכה להתייחסות רבה מצד המילה "אז" במהלך הדורות (ראה הסתכלות מעניינת של ידיד נעורי אראל סגל), אך נראה שגם אם נסתדר עם המצאותו של המילה "אז" עדיין הביטוי הזה דורש הסבר - מה תפקידו בפסוק?
השאלה גדלה כשקוראים את הפסוקים ברצף "ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען" - אברהם הגיע לארצו של כנען, ואז "והכנעני אז בארץ" - הרי ברור שהכנעני נמצא בארץ כנען - לא?! האם זה שונה מלומר על אדם שהוא נסע לצרפת ואז להוסיף שהיו שם צרפתים? זה הרי מיותר לחלוטין.
אברהם מקבל ציווי לעזוב את בית אביו וללכת לארץ חדשה. לא נאמר לו מדוע עליו לצאת מבית אביו - הוא רק קיבל הבטחה ותו לא. הכתוב מאריך ומדגיש שהמעבר כנראה לא היתה קלה לו כלל: "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. ויקח אברם את שרי אשתו... ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען". כל התיאור הזה איננו בא רק כדי להדגיש את עושרו של אברהם אלא גם להדגיש את הקושי שהיה לאדם לא צעיר לעבור דירה בתנאים לא קלים. אברהם מתחיל ללכת בארץ ומחפש לעצמו מקום לגור. הוא מגיע למטרופולין הגדול הראשון אך מגלה ששם הוא לא רצוי "והכנעני אז בארץ". אם עד עכשיו אברהם נענה ברצון לפקודת ה', עתה הוא כבר לא מבין מדוע נאמר לו להגיע לארץ כנען, שהרי הוא לא רואה היכן הוא ימצא את מקומו מכיוון שהכנעני אז בארץ.
דיבורו של ה' אל אברהם מגיע בדיוק בנקודה הזו והוא מבטיח לו "לזרעך אתן את הארץ".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.