מקראי קודש, הלכות סוכה

בימים האחרונים הגיע לידי הכרך החדש של ספרי מקראי קודש של ר' משה הררי מישיבת מרכז הרב על הלכות סוכה. בכרך זה, כבכרכים הקודמים של הסט, המחבר מאסף כעמיר גורנה את כל הדעות על כל האספקטים הקשורים להלכות סוכה בדגש על הבעיות והשאלות שהתעוררו בדור האחרון. מי שנהנה מהכרכים האחרים - כדאי שישים את ידו גם על הכרך הזה.

מלבד החלק ההלכתי של הספר (המכיל קרוב ל100% מהספר) ישנם גם סיפורים על הג"ר מרדכי אליהו שכתב המחבר, ר' משה הררי, מהכרותו הקרובה איתו בשלושים השנים האחרונות וכן הקדמה לספר. בשני החלקים הללו יש מספיק חומר כדי למלא כמה וכמה פוסטים בבלוג. אך מכיוון שזמני מועט, נסתפק הפעם רק במעט ואולי בהזדמנות אחרת נחזור לזה.

נתחיל בעניין חג הסוכות (עמ' 681):
רבנו (הג"ר מרדכי אליהו) היה פוסק שנשים תטולנה בסוכות בכל שבעת ימי החג את ארבעת המינים ואף תברכנה על כך את ברכת 'על נטילת לולב', ואף מששאלוהו ואמרו לו שהרי יש פוסקים שאוסרים על הנשים לברך ברכה זו, והרי קיי"ל שספק ברכות להקל, אמר רבנו: מרן הגחיד"א כבר כתב שבדבר זה כבר נהגו הנשים לברך, ומשום כך אין אומרים ספק ברכות להקל במקום מנהג. ועל פסק הלכה זה היה חוזר רבנו בדרשותיו מדי שנה לפני חג הסוכות.

מתוך ההקדמה לספר:
לפני כמה שנים תפשני בציציות ראשי אחד מגדולי הדור, וזעזעני בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי, הרעיף עלי צעקות אימה וזעקות שבר, מדוע בקונטרסים שכותב אני בס"ד, מציין אני את שני גדולים אלה - הגר"מ אליהו והגר"ע יוסף שליט"א. הרי אין תורתם שווה, ואין גדולתם (לדעתו) באותה מדרגה. ואני באותו מעמד (שהיה בפני רבים) רציתי שתקברני האדמה תחתי מרוב מצוקה. אך בלמתי פי, שתקתי והחרשתי. אמנם בלבי ידעתי גם ידעתי, שהלא שני גדולים אלה מייצגים את שני בתי ישראל בהלכה: את ההלכה הנאצלת הנשענת על תורת רבינו האר"י זיע"א, ומאידך את ההלכה הצרופה מבית מדרשו של מרן הבית יוסף. אך זאת לא השבתי. וסהדי במרומים, את ה' אבקש, שיתן בי רוח נכונה, להמשיך ולאחוז בשתי כנפות המעיל ולאחד בס"ד... את שני בתי ישראל אלה.