אין לי זמן להרחיב בזה, אז אני כותב קצת בקודים. אשמח לחוות דעתכם על הדברים.
כשמנסים להגדיר מה ההבדל בין בגדי לבן לבגדי זהב, במחשבה ראשונה בגדי הזהב הם כבגדי שר המשרת לפני המלך - כלומר מין מינוי של המלך לטובת בני ישראל. לעומת זאת, בגדי הלבן הם יותר מהווים בגדי שליח אל המלך (הרי לא ראוי שאדם יתלבש כמלך כשהוא בא לפני מלך). כך יוצא שבגדי הזהב מבטאים תנועה מהקב"ה כלפי מטה, ואילו בגדי הלבן מבטאים תנועה מהעם כלפי הקב"ה.
אבל יש גם צד שני למטבע. הלבן מסמל משהו טהור, רוחני וקצת מנותק מהעולם הזה, ואילו הזהב מבטא אצלנו שיא של גשמיות (מה היינו אומרים על אדם שכלי האוכל שלו הם מזהב?). בעבודת הקטורת של יום הכיפורים דבר זה בא לידי ביטוי: את עבודת הקטורת הרגילה שהיא מן החוץ פנימה מבצע הכהן בבגדי זהב, ואילו את עבודת הקטורת לפני ולפנים שהיא מן הפנים החוצה מבצע הכהן בבגדי לבן.
חז"ל אמרו שכהן גדול לא נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב משום שאין קטיגור נעשה סניגור, שכן הזהב מזכיר את חטא עגל הזהב. גם כאן יש את הפן של הזהב הגשמי לעומת הלבן הרוחני. באותה שעה משה רבינו עלה לשמים בתוך ענן (שהיה כנראה לבן), ואילו בני ישראל רצו מנהיג מוחשי, לא אחד שנמצא בשמים בתוך ענן. את פורקנם הם מצאו בדבר גשמי ביותר - עגל זהב.
שם השולח: ברלין למטייל (האתר שלי) תאריך: 16/09/10, 10:14:19
השבמחקיופיש פוסט ומעניין מאוד תודה
שם השולח: חגי תאריך: 16/09/10, 19:53:59
יפה. אני חושב שזה קשור לכל הסיפור של כהן בעל מום (חיצוני!) שלא יכול להקריב - כשאתה עומד מול העם כשליח של ה', אתה צריך להיות נרצה לפי הסטנדרטים האנושיים - ולכן גם בית המקדש הוא כולו זהב. אבל כשאתה עומד מול הקב"ה - אתה צריך לפשוט את כל הסטנדרטים האלה, וללבוש לבן, שהוא בעצם החזרה של כל קרני האור (שחור בולע את הכל). אתה עומד ריק.