כתבנו בעבר על המתח הקיים בין החזקת תפקיד רב בקהילה לבין חברות אישית עם אנשים מהקהילה. בימים האחרונים נתקלתי בפירוש רבינו יוסף חיים מבגדד (ה'בן איש חי') על המשנה באבות "עשה לך רב וקנה לך חבר" מתוך ספרו חסדי אבות (הקטע מובא בספר 'הרי"ח הטוב', שבהזדמנות אני מקווה לעסוק בו קצת יותר בהרחבה). אני מצאתי בדבריו של הבן איש חי תיאור של אותו המתח. הנה דבריו:
נראה לפרש בס"ד, מי שיש לו יכולת ללמד תורה לתלמידים, לא ימתין עד שהם יבואו ויבקשו ממנו ללמדם, אלא הוא יעשה המצאות לרדוף אחריהם שיבואו אצלו ללמדם. וכמו שאמר רבי עקיבא לרבי שמעון בר יוחאי: 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להניק' (פסחים קיב ע"א), וזהו, עשה לך המצאות והשתדלות שתהיה רב ללמד תורה לאחרים. אמנם, בינך ובין עצמך אל תתגאה על התלמיד הזה שאתה מלמדו תורה, אלא תצייר בדעתך כאילו הוא חבר שלך ואינו תלמיד, ותנהוג בו מנהג כבוד של חבר.
אגב, שאלה למעמיקים: כיצד מפרש הרי"ח את ההבדל בין "עשה לך" לבין "קנה לך"?
שם השולח: מישקה תאריך: 28/06/10, 05:30:45
השבמחקעל פניו נראה שאין כאן התייחסות להבדל הסמנטי בין "עשה לך" ו"קנה לך", אלא הסבר של הצורך בזווית הן של רב והן של חבר.
אבל אם תרצה, אפשר אולי לומר שהוא מפרש "עשה לך" כעשייה ופעולה אקטיבית: "יעשה המצאות לרדוף", ואת "קנה לך" הוא מפרש כעניין פסיבי יותר שאינו כרוך ביוזמה ובביצוע פעיל: "תצייר בדעתך".
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 28/06/10, 18:52:00
כך אני הבנתי: עשה לך - אקטיבי, קנה לך - פסיבי/פנימי.