את הדברים הבאים תליתי על לוח המודעות בבית הכנסת כחומר למחשבה לבאי בית הכנסת:
האם מותר לרב להודיע בציבור שאיסור מסוים הוא מן התורה, כדי שהציבור יזהר בו, על אף שהאיסור הוא באמת רק מדרבנן?
לשאלה זו נדרש הרב יהודה הרצל הנקין שליט"א בשו"ת בני בנים ח"א סי' לז:
"אבל למעשה חלילה לאמר כן היום שיש הרבה חששות...
תחילה יש בדבר מכשול גם לחרדים לדבר ה' שאינם עוברים על האיסור, אבל כיון שהדור שטוף בלשון הרע בעו"ה לכן כששומעים מתלמיד חכם שהאיסור שאחרים עוברים עליו היא איסור תורה הם מלעיזים ומזלזלים באחרים ויותר נכשלים בהוצאת לעז שנאה וטינה האסורות מן התורה מאשר האחרים נכשלים באיסור שהוא מדרבנן.
ולעוברים על האיסור דרבנן יש מכשול אם ממשיכים לחטוא אחרי שהרב מגזים להם שהוא מן התורה, כי אז נעשה ענין איסור תורה קל בעיניהם ויבואו להקל באיסור תורה אמיתי, ועל זה אמרו במסכת יבמות שם כשם שמצוה על האדם לאמר דבר הנשמע כך מצוה על האדם שלא לאמר דבר שאינו נשמע עכ"ל ,והוא אמור בדבר שאין בו הגזמה וכל שכן בדבר שיש בו הגזמה.
ובדבר העשוי להתגלות לרבים שהוא הגזמה חמיר טפי, כי אז לא ישמעו לרב אפילו כשאינו מגזים כמו שאמרו במסכת סנהדרין דף פ"ט עמוד ב' כך עונשו של בדאי אפילו אמר אמת אין שומעין לו עכ"ל , ושוב יוצא מכשול לרבים והוא כמו שכתב הש"ך בקצור הנהגות הוראת איסור והיתר ביורה דעה סוף סימן רמ"ב אות ט' כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר וכו' מפני שעל הרוב יהא בו צד הקל במקום אחר מחמת שנאסר והוי חומרא המביאה לידי קולא."
בהחלט ניתן ללמוד מדבריו את חשיבות אמירת האמת מחד ואת חשיבות הדיוק בדיבור ובלימוד מאידך.
אחד החברים קרא את הדברים ושאל אותי את השאלה הבאה:
למה הוא לא ענה לו פשוט: "מדבר שקר תרחק" - תאמר אמת וזהו? לשם מה הוא היה צריך להיכנס לניתוח הארוך הזה?
מה אתם אומרים?
שם השולח: מישקה תאריך: 01/06/10, 20:02:24במטותא, אינני מבין את השאלה. כל דרדק יודע שמותר, לדוגמא, לדבר לשון הרע לתועלת (אף שלא כל דרדק יודע מהי ההגדרה המדוייקת לזה...), וכן הוא יודע שמותר לשנות (במילים אחרות: לשקר), מפני השלום. הרי לנו שעבירות התלויות בדיבור, לפעמים מותר "לעבור" עליהן בשביל תועלת חיובית. למיטב הבנתי, על ההנחה הזאת בנויה כל התשובה.
השבמחקשם השולח: מישקה תאריך: 01/06/10, 20:04:52דהיינו, אחרי שהרב הגיע למסקנה שמעיקר הדין מותר לעשות כך (לא קראתי את התשובה, אבל כך אני מבין מתחילת הציטוט שהבאת), ואז הוא מסביר למה למעשה אין לעשות כך, הוא כבר לא יוכל לומר "כי פשוט מדבר שקר תרחק", כי זה סותר את כל הבירור שלפני, שכשלעצמו הדבר מותר, דהיינו שאין בזה משום "מדבר שקר תרחק". כך נראה לי לאור מה שהבאת.
שם השולח: מישקה תאריך: 01/06/10, 20:07:49ועוד (אם צריך עוד?), שכל ההסברים המובאים עוסקים בנזק לציבור, שהוא כידוע חמור יותר ממשקלה של עבירה פרטית. ועוד (כנ"ל), שהשאלה עוסקת בעשיית הדבר משום תועלת לציבור, ועל כן הרב מסביר באותו מישור, שאדרבא נזק יש בזה לציבור.
שם השולח: חמר גמל תאריך: 04/06/10, 11:28:11זכור לי שהחתם סופר התיר לומר על איסור דרבנן שהוא דאורייתא, אבל לא זכור לי המקור. מן הסתם הדברים תלויים בנסיבות.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 04/06/10, 13:59:12חמר,
אתה צודק. הרשימה הזו היא מאד חובבנית. למעשה, אפשר להביא מאות מקורות על הנושא הזה לכאן ולכאן החל מהגמרא, עבור בראשונים וכלה באחרונים.