העיתון "בשבע" פירסם בשבוע שעבר כתבה-מאמר נגד תיקון ליל שבועות שאירגן אירגון רבני צהר בתל-אביב. באירוע היו אמורים להשתתף סלברטאים מסוגים שונים - חלקם ממש לא דתיים.
השבוע התפרסם מכתב למערכת מאחת הקוראות, תהילה פרוידיגר שכתבה בין היתר את הדברים הבאים (קישור):
חבל ששוב הוכיחו אנשי 'בשבע' שהם שייכים לקבוצה קטנה, מתבדלת ואליטיסטית הדוגלת ב"הכל או כלום", ואינה יכולה להכיל דרכים שונות ומעשים גדולים של אחרים הפועלים להגדיל תורה ולהאדירה. אחרים שלא נבהלים מגוונים שונים ומדרכים בלתי סלולות בעבודת ה', נותנים מענה לכל שבטי ישראל ופותחים שערי תורה בלי פחד, בעוז ובענווה.
לתגובה זה בחר העורך להוסיף "תגובת המערכת" אנונימית, המוכיחה אפילו יותר מהכתבה המקורית את דבריה של הגב' פרוידיגר. אלו מקצת הדברים:
לא יצאנו לבדוק בציציותיהם של חילונים שלומדים את התורה כיצירה אנושית, רק תהינו האם ארגון רבנים לא מסוגל לארגן תיקון ליל שבועות שגם יהיה אטרקטיבי לקהל הרחב וגם יעלה על הבמה דברי תורה אמיתיים מפי חכמי תורה מלומדים.
הניסיון מוכיח שאין סיבה לפחד, לטשטש או להתחנף. בציבור הרחב יש היום ביקוש לאלטרנטיבה תורנית בהירה ואמיתית לא פחות מאשר לליל מתן תורה שבמרכזו סלבריטאים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ושלושה רבנים.
המגיב האנונימי לא מסביר מה פירוש "הניסיון מוכיח" - האם היה עוד ארוע שהיה מוצלח יותר מהארוע של צהר? ניסיון של מי?
בפועל מי שרוצה לגבש דעה על הארוע שהפיקו רבני צהר, צריך לשאול את עצמו בין היתר מה הוא מעדיף - בורים או אפיקורסים? התייחסנו לזה בעבר ברשימה "מי עדיף - רשע או שאינו יודע לשאול? ". מערכת "בשבע" כנראה הכריעו לטובת הבורים, ולא חשבו שבתור "העיתון הנפוץ לציבור הדתי" ראוי לפחות שיציגו את הדילמה. הכל פשוט וברור.
לא הייתי מתייחס לעניין הזה אם לא היתה חוזרת על עצמה אותה התופעה, הפעם סביב פסיקתו של הרב אליקים לבנון שאין לאשה להתמודד על מקום במזכירות היישוב אלון מורה. הרב לבנון הסביר את דבריו בכך ש"הציבור באלון מורה מקבל הדרכות של 'לכתחילה'". "בשבע" הביאו את דברי הרב לבנון כאילו שהם פשוטים וברורים, ונתנו על הראש לכל מי שהעיז לצאת נגד דבריו של הרב. אבל מה פירוש "הדרכה של לכתחילה"? האם היישוב נריה, שהוא לא פחות תורני מאלון מורה, שבה כיהנה במזכירות הרבנית (אשת הרב המקומי) הרשקוביץ איננו מקבל הדרכות של לכתחילה? ומה לגבי היישוב טלמון - האם הוא לא מספיק תורני כדי לקבל הדרכות כאלו?
ובכלל, הרב לבנון הוא מהעומדים בראש ארגון הנקרא קוממיות הכותבים ומפרסמים טורים בנוגע להנהלת המדינה לכתחילה. האם השאיפה שלנו כציבור דתי הוא שכאשר המדינה תתנהל על פי משפט התורה לנשים לא תהיה זכות הצבעה, כפי שקבע הרב קוק בזמנו? ואם כן, למה?
את הדיון סביב השאלות הללו, שמקומו הטבעי היה אמור להיות בעיתון של המתנחלים, לא תמצאו ב"בשבע". במקום זאת תמצאו את השאלה הבאה שנשאלה הגב' ליאורה מינקה "השאלה המתבקשת היא מניין מקור הסמכות שלך לקבוע מהם נימוקים הלכתיים ומהי ההלכה".
גם תגובתו של שריה דמסקי, חבר מזכירות אלון מורה, שקבע כי "מי שהוציא את הדברים בצורה מעוותת כזו לתקשורת, כנראה רצה לפגוע בשמו של היישוב או בשמו של הרב", היתה צריכה להרים גבה אצל כל מי שחשובה לו ההופעה התקשורתית של הציבור באלון מורה (ביניהם אמור להיות גם מערכת בשבע). זאת בהינתן שמי שהוציא את הדברים לתקשורת הוא לא אחר מרב היישוב שבחר לפרסם את הדברים בכתב בעלון היישוב, הכתב שפרסם את הדברים בYNET, לא עשה יותר מאשר לצטט את דברי הרב.
לאור זאת אני חושב שראוי לחזור על תוכן המכתב למערכת גם לעניין פרשת הרב לבנון:
חבל ששוב הוכיחו אנשי 'בשבע' שהם שייכים לקבוצה קטנה, מתבדלת ואליטיסטית הדוגלת ב"הכל או כלום", ואינה יכולה להכיל דרכים שונות ומעשים גדולים של אחרים הפועלים להגדיל תורה ולהאדירה. אחרים שלא נבהלים מגוונים שונים ומדרכים בלתי סלולות בעבודת ה', נותנים מענה לכל שבטי ישראל ופותחים שערי תורה בלי פחד, בעוז ובענווה.
שם השולח: מישקה תאריך: 30/05/10, 05:20:14
השבמחקכמה הערות:
1. לגבי ה"ניסיון", אני מניח שהכוונה לדברים דוגמת הפעילות של "ראש יהודי" בתל אביב, וכדומה.
2. כבר כתבתי, שיש להניח שכשהרב לבנון פרסם זאת בעלון היישובי, הוא לא סבר שהדברים יפורסמו בבמה ארצית. כנראה גם שזו כוונת דמסקי: פרסום דברים בעלון פנימי של היישוב אינה "הוצאה לתקשורת"; הוצאה לתקשורת היא מה שעשה האדם ששלח את הדברים לכתב YNET, מתוך מגמה מסויימת מן הסתם, ובהנחה סבירה שכתב YNET לא נתקל בהם במקרה.
3. באופן כללי, אני חושב שההתנהלות של אנשי "בשבע" נובעת מתחושתם שכל שאר הבמות התקשורתיות מגישות בדרך כלל עמדה עויינת ואף הפוכה מזו שהם דוגלים בה - וממילא הם רוצים ש"לפחות במקום אחד" תושמע העמדה שלהם, כאשר את הדעות החולקות עליה לא קשה למצוא - הרי מדובר ב90% מכלי התקשורת.
שם השולח: שלמה תאריך: 30/05/10, 18:00:02
אין ספק שקיים בציבור הדתי מתח בין "לכתחילה" ובין "בדיעבד". המחלוקת היא האם מתחילים בתיקון מלמעלה למטה או מלמטה למעלה. יש ציבור חזק שאין חולק על גדלותו ועל כך שבתוך עצמו יש חברה בריאה מאוד וחזקה מבחינה רוחנית (ובזכות אדם מחברה כזאת הגעתי לעולם התורה). אבל אני חושב שהמציאות מכריעה שהיום יש לעבוד מלמטה למעלה- דהיינו להתחיל בגישה פחות "לכתחילית" כדי להשיב אל ה' גם את אלה שלא מזדהים עם ה"לכתחילה" הצרוף.
אגב זה גם ההבדל בין הירושלמי שעוסק באידיאלים בעיקר לבין הבבלי שמביא גם את הצדדים הנמוכים יותר של החיים... ואכמ"ל
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/05/10, 19:14:33
מישקה,
להלן תגובתי לדבריך:
1. אין הכי נמי, מדוע "בשבע" לא ערכו השוואה בין הארועים של הארגונים האחרים הפועלים בתל אביב והארועים שהם ארגנו לבין הארוע שארגן רבני צהר? אם הארועים האחרים באמת היו מוצלחים יותר, זה לכאורה היה מוכיח את דבריהם לעילא ולעילא.
2. זה רק מחזק את דבריי. רב היישוב היה צריך לקחת בחשבון שברגע שהוא מפרסם דברים כתובים בעלון היישוב (ועוד בנושא כל כך חם), יש סיכוי יותר מסביר שהדברים יגיעו לפרסום. ואם הוא לא לקח זאת בחשבון, היחיד שאפשר לבוא אליו בטענות זה אליו ולא לעיתונאי זה או אחר שסך הכל עשה את עבודתו (הוא אפילו לא הוציא את הדברים מהקשרם).
3. אנשי "בשבע" לא יובילו לעולם טוב יותר אם הם לא יראו דוגמא איך כן אמור להתנהל דיון סביב הדברים. גישתם המסתגרת רק מחזקת את הגישה האומרת שאין שום טעם לנסות לערוך דיון אמיתי - הרי אף אחד אחר, אפילו אנשי בשבע, לא עושים זאת.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/05/10, 19:16:34
שלמה,
דבריך אולי נכונים, אך הם אינם קשורים כלל לעניין.
מי קובע מה זה לכתחילה? ולאחר שהוא קובע, האם כל הציבור צריך להסכים שזה אכן לכתחילה?
האם אין אלו שאלות שצריכות להישאל?
שם השולח: שלמה תאריך: 30/05/10, 20:44:03
אין כאן מקום להרחיב את תפיסתי, ובכל זאת, ואחרי הקדמה זו-
ה"לכתחילה" האולטימטיבי זה השתקפות של עליונים בתחתונים. ומתוך כך זכר כמשפיע ונקבה כמקבלת, וממילא תפקיד הגבר והאישה כנגזרים מכך. על כך אין חולק.
ה"דיעבד" הוא ה"להתחיל מלמטה" שעליו דיברתי, ומבחינת כך יש להתמודד עם המציאות כמות שהיא ומתוכה להגיע לאותו אידיאל עליון, בין השאר ע"י חינוך ופסיקת הלכה בהתאם לדור. לענ"ד כאן מתחילה המחלוקת- עד כמה אפשר "להתחיל מלמטה" או עד כמה יש להישאר עם הָתְוָויית דרך "לכתחילית".
שם השולח: Baruch Alster תאריך: 31/05/10, 03:20:36
שלמה,
אין חולק???
לגבי התפקיד האידאלי של האשה (מה, גם לעתיד לבוא?), לגבי מה קורה בעליונים, או לגבי המטרה העליונה של "השתקפות העליונים בתחתונים"?
שם השולח: שלמה תאריך: 31/05/10, 08:19:07
השבמחקכפי שאמרתי אכמ"ל ומי שנתפס להשלכות לעתיד לבוא וכד' לא מבין על מה דיברתי.
אין דבר כזה "תפקיד אידיאלי" יש רק "תפקיד" שנגזר משני דברים. א. המציאות, ב. האידיאל.
לגבי מה קורה בעליונים- לא נראה לי שיש מחלוקת. בתורת הסוד (שאותה אינני מכיר כל כך, אבל ממה שלמדתי בדברי רבותינו בעלי הסוד) המחלוקות נעות בין שמיים לארץ, אך לא חולקים על מה יש בשמיים. כל זאת בצורה מאוד כללית.
ולא אמרתי שהמטרה העליונה היא השתקפות עליונים בתחתונים, אלא שזה ה"לכתחילה האולטמטיבי". כלומר המושג "לכתחילה" בפסיקת הלכה נגזר מ"איך היה העולם אמור להתנהל מלכתחילה" אבל לא באמת יכול להגיע למקום זה.........
אבל אני חש שרוב הכותבים והקוראים כאן אינם נוהגים לערבב בין הלכה לבין סוד ורואים בהם שני יסודות נפרדים ועל כן אין טעם לנסות ולהמשיך לדון בכך....
שם השולח: רועי תאריך: 31/05/10, 12:41:01
שתי נקודות (קצת מנוגדות)
1. לא ברור לי על מה צריך הרב לבנון (או בשבע) להתנצל\להתקפל. דעתם היא שהמצב שצריך להיות הוא חברה נפרדת (כמו בשר וחלב, אם אני מצטט את הרב לבנון נכון במאמר ב"קוממיות" לפני כשנה-שנתיים), וחברה שהמנהיגים בה הם הגברים.
כיוון שהוא מרא דאתרא, על כל המשתמע מכך, זכותו ואולי חובתו להנהיג את היישוב שלו בדרך הטובה ביותר, לדעתו.
אני גם חושב שהחלוקה ביו מצב לכתחילה (ביישוב) לבין מצב בדיעבד (ח"כ חוטובלי בכנסת) היא חלוקה נכונה וחשובה, שצריכה להיעשות גם בקהילות העירוניות יותר, ובכלל בחיים.
2. לגבי מהו לכתחילה, כיום, נראה שרוב הרבנים יגידו שלכתחילה עדיפה חברה נפרדת, על פני חברה מעורבת.
יש בעיות, אי אפשר, זה לא ריאלי, אז צריך להתמודד עם חברה מעורבת, אבל זה בדיעבד.
הרב שרלו הוא כמעט היחיד שיגיד שלכתחילה צריך חברה מעורבת צנועה.
אם אתה (או רבנים אחרים) חושבים שהרב שרלו צודק, הדרך היא להגיד את זה.
הרב לבנון אומר את דעתו בקול רם וצלול. דווקא החולקים עליו די שותקים...
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/06/10, 05:58:45
רועי,
אין לי ביקורת כנגד הרב לבנון. הביקורת שלי היא כנגד העיתון בשבע. דברי הרב לבנון הינם יוצאי דופן גם בקרב היישובים הנחשבים להכי תורניים. זו עובדה. עיתון שבוחר להציג את הדברים כאילו רק מי שהולך בדרכו של הרב לבנון הינו "לכתחילה", עושה עוול, לדעתי, ונוהג בדרך של צרות אופקים והתבדלות.
עכשיו אם העיתון מרוצה מכך שהוא עיתון צר אופקים ומתבדל, ניחא. אבל אי אפשר מצד אחד לתקוף את מי שטוען שאתה מתבדל ומצד שני לטעון שרק דברי הרב לבנון הם נכונים וכל מי שחושב אחרת הוא טועה.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/06/10, 05:59:42
עוד דבר, אינני בטוח שיש קורלציה בין עניין השררה לנשים לבין עניין החברה המעורבת.
שם השולח: רועי תאריך: 02/06/10, 05:14:44
אני לא טורח לעקוב בדקדקנות אחרי הקו של עיתון בשבע, יש לי דברים קצת יותר מעניינים לעשות...
אבל, שוב, בהנחה שהם כן ציטטו את דברי הרב לבנון, הרי שהם הציגו את עמדתם והיא שאכן לכתחילה נשים לא צריכות לשמש בתפקידי ציבור.
בדיעבד, ויש רמות רבות כאלו, אפשר להתיר.
אני אשאל שוב, את מי הם היו יכולים לצטט שחושב אחרת (מלבד הרב שרלו)? שחושב שאשה יכולה להיבחר לכתחילה? ל"בשבע" יש קו, אבל הם עיתון, ואין לי ספק שאם רב\קבוצת רבנים היו טוענים ההפך מהרב לבנון בשבע היה מצטט אותם.
(אגב, אם אינני טועה, גם הרב אבינר שאיננו בדיוק בקו של בשבע, אמר גם הוא שלכתחילה הבעל היה צריך _לבחור_ בשמו ובשם אשתו, אמירה שאפילו קיצונית יותר מזו של הרב לבנון, אם כי הרבה פחות פרקטית, ולכן פחות מסעירה)
לגבי הקורלציה בין עניין ה"שררה" לעניין החברה המעורבת, בחייך...
שם השולח: יהודה תאריך: 08/03/11, 16:04:12
ברור שפעילות של ראש יהודה יש בה הרבה יותר השפעה איכותית מאותו ליל שבועות. אינני חושב שבאתו ליל שבועות אין תועלת הוא מביע איזו חיבה למסורות של חילונים רבים, ויותר מזה הוא מתיישב על צימאון למסורות של חילונים רבים. אך עדיין השאלה מנקרת מי הכוהנת ומי הפונדקית. בשבע אינו מושלם אבל הוא מבטא איזון לגישה המתבטלת שיש הרבה פעמים לציונות הדתית