ההוראה לקולא - מחבב את התורה בעיני פורקי עול:
כי הנה בעוה"ר בדורנו היתום שרבו המתפרצים ופורקי עול התורה, כשיש ת"ח שעוסק הרבה בגמילות חסדים שהוא ענין אנושי ומושג לשכל, גורם שאינם יכולים להרים ראש לבזות התורה ח"ו, ועי"ז גורם שעכ"פ קטני הדעת אינם מתקלקלים ונמשכים ג"כ במסורת התורה. אבל כשנאבד מאתנו איש כזה שגברה ידו להיות איש טוב בכל ענינים, ומצד גדולתו בתורה היתה ידו גוברת להורות הרבה פעמים להקל כדי להציל מהפסד גדול או מעיגון וכיו"ב, שכל זה מוצא חן בעיני פורקי עול ג"כ, עי"ז התורה מתחבבת. וכשחסר איש כזה, בעוה"ר הרשעים מתחילים להטיל דופי בת"ח, ועי"כ הקטנים ג"כ מתרחקים מהתורה והיראה.
מתוך: מדבר שור, הראי"ה קוק, דרוש הל"ו - הספד על הג"ר יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.
שם השולח: נתנאל תאריך: 16/05/10, 03:54:14
השבמחקביתר פירוט הנקודה הזאת מופיעה בפולמוס שמן השומשומין מתקופת יפו, בשו"ת אורח משפט. רק שהספרים ההלכתיים של הרב קוק כנראה נלמדים פחות מהספרים האגדתיים...