אני מזמין כל אדם לעשות סקר בין המתיישבים בשאלה: במידה וידוע ללא צל של ספק שרוב העם היהודי היושב בציון מתנגד להוספת יישובים נוספים, האם בכל זאת יש לבנות יישובים נוספים?טענתי היא, שיהיה רוב מוחץ בקרב המתיישבים שיאמרו שאין ללכת כנגד דעת רוב העם.
בזמנו, כשהתפרסמו הדברים מספר אנשים פנו אלי ואמרו לי שאני טועה ושאינני מבין את הלך הרוחות בציבור שלנו (משום מה אותם אנשים העדיפו לא לפרסם את דבריהם בתיבת התגובות ורק פנו אלי אישית).
הבוקר התפרסמו הדברים הבאים מפי הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה, שדיבר בכנס רמלה (קישור):
בהקשר זה הבהיר הרב לבנון כי לתוצאות משאל עם – בניגוד להחלטות כנסת וממשלה - יש בעיניו תוקף הלכתי, ולפיכך אם הציבור יגלה את דעתו בדרך זו בעד פינוי יישובים ביהודה ושומרון, הוא וחבריו הרבנים יקראו לתושבים להתפנות מבתיהם ולא להתנגד למהלך.
I rest my case
שם השולח: מישקה תאריך: 07/04/10, 12:27:21ובמידה ורוב העם התנגד \ לא תמך בהקמת מדינה?
השבמחקשם השולח: מהרהר תאריך: 07/04/10, 14:04:44יש לך כאן תרי רובי: רוב מתישבים ורוב "העם". לגבי שניהם יש לדון מי יכנס למשאל: האם "העם" כולל רק יהודים (כלומר לא יהודים לא ישתתפו במשאל)? האם יכירו לצורך העניין באתיופים כיהודים?
ובה במידה: מי יכנס ל"משאל המתנחלים"? האם יש מקום למשקל את קולו של חרדי מקרית ספר עם חילוני מברקן יחד עם יצהריסט? מה המשותף ביניהם ובאיזה מובן יש כאן איזשהו ערך בהכרעת רוב?
ובכלל. מה עניין הרוב הזה? למה צריך להיות אכפת לי מרוב ה"עם"? אסור לי לחשוב שרוב העם טועה? כל זמן שמדובר על דמוקרטיה, הסכמה הדדית לתהליך של קביעת החלטות, ניחא, אבל מאיפה צץ הרעיון שיש איזה כח סגולי במשאל "העם היהודי היושב בציון"?
לגופו של ענין, כל הדיון מיותר. אנחנו צריכים להציג עמדה ברורה לפיה לא נוותר ולא נכנע, לא נסכים לגירוש בשום תנאי ולא נפסיק לבנות בשום מחיר. שמעת פעם את אורי אבנרי אומר שאם האיחוד האירופי יתמוך בהתנחלויות הוא ילך להתגורר בבת-עין? אין שום טעם לזרוק לשמאלנים עצמות בחינם.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 08/04/10, 05:07:29מישקה,
אינני מבין את סוג הטענה שאתה מעלה, או יותר נכון אינני יודע כלל אם זו טענה.
והיה ורוב העם לא היה תומך בהקמת המדינה והמדינה אכן לא היתה קמה - מה זה מוכיח?
מהרהר,
הגדרתי בדיוק "רוב העם היהודי היושב בציון" לדעתי זה די ברור. כוונתי בכותבי על המתיישבים אל המתיישבים מהציבור שלנו.
לא באתי לשכנע אותך שעליך לשמוע לרוב, אלא באתי לטעון שאם אתה טוען שאינך נשמע לרוב כנראה שתהיה בעמדת מיעוט. או בקיצור, הרב יהודה עמיטל צדק כשאמר שאי אפשר לישב ולכבוש את ארצנו בלי הסכמת העם.
שם השולח: מהרהר תאריך: 08/04/10, 07:05:52"אי אפשר לישב ולכבוש את ארצנו בלי הסכמת העם." ???
מגוחך. התנועה הציונית מעולם לא זכתה לגיבוי של "רוב העם", חוץ אולי מתקופה קצרה לאחר השואה. החלוצים שהגיעו בעשרים השנים הראשונות של המאה העשרים נתפסו כתמהונים במקרה הטוב במקומות מהם באו.
שם השולח: מישקה תאריך: 08/04/10, 20:30:07רציתי לומר: נניח שרוב העם היהודי התנגד להקמת מדינת ישראל (ואם נגיד: לא תמך, הרי שמדובר בעובדה מוחלטת ולא רק בהנחה). ומה בכך, האם הדבר גורע - לא רק כיום למפרע, אלא גם באותה שעה - מלגיטימיות הדבר?
אלא נגיד: לא כל העם היהודי רלוונטי, אלא רק אלה החיים בין הים לירדן (בניכוי מאות אלפי הגויים שיצביעו אף הם במשאל עם וכל כיו"ב, ואיני מתכוון למיעוטים האתניים). אבל אם כך, נשאלת השאלה, כיצד בדיוק אפשר להקנות לכך ערך סגולי של "כלל ישראל" וכהמשך לכך תוקף הלכתי - וכי יהודי אמריקה אינם חלק מכלל ישראל, עד שאין דעתם נחשבת במניין?...
למהרהר - עם זאת, בפועל ברור שישנו הבדל מעשי בין משמעות תמיכת/התנגדות הציבור והקבוצות שחיות במקום בו מתבצעת הפעילות הרלוונטית, לבין ציבורים שחיים במקום אחר, ותמיכתם או התנגדותם נושאת משמעויות מעשיות שונות.