עוד ירמוז על זה הדרך: "אליו מאהל מועד" פירוש שלא השיג לדבר ה' אליו אלא לצד שמחל ה' על עון העגל ושכן באהל מועד לאות ולמופת, אבל אם לא היתה המחילה לישראל הרמוזה באהל מועד לא היה ה' מדבר אליו, ואמר לו שיאמר דבר זה לישראל, והוא אומרו "לאמר".
האור החיים ממשיך ומסביר שחז"ל למדו מהמילה "לאמר", שהיא מילה מיותרת מכיון שבפסוק שלאחר מכן כתוב "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", שהדיבור עם משה הוא רק כדי שהוא ילמד את בני ישראל. כאן האור החיים מוסיף על דברי חז"ל ואומר שדבר זה נלמד גם ממילות "מאהל מועד". אוהל מועד מורה על השראת השכינה בתוך עם ישראל. השראת השכינה איננה דבר של מה בכך לאחר חטא העגל. הקב"ה בוחר להשרות את שכינתו בתוך עם ישראל מכיון שהוא מחל להם על חטא העגל.
כשהתורה מדגישה כי הקב"ה דיבר עם משה "מאהל מועד" כוונתה, על פי דברי האוה"ח, לומר שלולי הקב"ה היה מוחל לישראל לא היה דיבור עם משה. הדיבור עם משה מגיע אך ורק למען עם ישראל ואם עם ישראל לא היו ראויים להשראת השכינה גם לא היה דיבור עם משה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.