אור החיים לפרשת תצווה

על הפסוק "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט" שואל האור החיים:
קשה למה לא מנה הכתוב אלא ששה בגדים והשמיט ציץ הקודש ומכנסיים?
האור החיים מתרץ כך:
ואולי שני דברים אלו אינם בגדר אחד עם הששה, הציץ לצד מעלתו... והמכנסיים לצד היותם בהדרגה פחותה משלושה בגדי כהן הדיוט.

האור החיים שוב דן בעניין מעלתם של המכנסיים לקראת סוף הפרשיה העוסקת בבגדי הכהונה, על הפסוק "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה", כותב כך:
קשה למה איחר מצות המכנסיים? ...ועוד נראה שנתכוין לכותבו באחרונה, והלסמיך לו מצות "והיו על אהרן וגו' ולא ישאו עון ומתו', ואם היה כוללו עם שאר בגדים... תבא הסברא לומר כי לא באה האזהרה אלא על שאר בגדים, אבל המכנסיים אינם באים אלא כדי שלא תגלה ערוה ואין בהם צורך קדושת עבודה, לזה אמרם לבסוף וסמך להם האזהרה והעונש לומר כי מעכב הוא לקדושת הכהונה כשאר בגדים.

לכאורה האוה"ח יכל להשתמש בתירוץ הקודם גם במקרה זה ולומר שהתורה איחרה את המכנסיים מפני שהם בדרגה פחותה משאר הבגדים, אך האור החיים העדיף לתרץ שהתורה באה ללמד אותך שסיבת לבישת המכנסיים זה לא רק לכסות בשר ערוה אלא כי יש מצוה ללבוש מכנסיים.

אני חושב ששני הדברים משלימים אחד את השני. המכנסיים הינם בדרגה פחותה משאר הבגדים, כי בסופו של דבר אין להם תפקיד אחר מאשר לכסות בשר ערוה. אך דווקא בגלל שהם הבגד הפשוט ביותר התורה ראתה צורך להדגיש שגם הדברים הפשוטים והברורים הינם בגדר מצוה והם לא יורדים בסופו של דבר מחשיבותם של שאר בגדי הכהונה שבאים לכבוד ולתפארת.