הקדשתי הערב את זמן השיעור שלי בזמן סעודה שלישית לדיון בנושא פרשת הרב מרדכי אלון. לא הייתי בטוח איך הציבור "יאכל" את זה, ואם הנושא בכלל מעניין את חברי הקהילה שלי. אני שמח שבסופו של דבר זה עבר בהצלחה.
לאחר שהתנצלתי על כך שאני מרגיש צורך לשנות מפורמט השיעור הקבוע, פתחתי בהצגת הנתונים שהתפרסמו:
השבוע נפל דבר בישראל ורב חשוב שאלפים היו נוהרים לשיעוריו הואשם שהוא ניצל את מרותו וקיים מערכת יחסים מינית עם אנשים שפנו אליו לעזרה.
הצגתי בפני הציבור גם את המקרה של הרב מרדכי טנדלר.
המשכתי וסיפרתי שאחד החברים אצלנו אמר לי הבוקר בבדיחותא:
מזל שהספר שקנינו כדי לחלק לנערי הבר-מצווה הוא של הרב לאו ולא של הרב אלון, אחרת מה היינו עושים עם כל הספרים שקנינו...
השאלות שהצגתי בפתח הדיון היו: האם הרב נשאר רב אחרי שעולים חשדות כל כך חמורים? איך מתייחסים לתורה שלמדנו ממנו? לספרים שלו?
הבאתי את המקורות הבאים:
א. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א:
ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה (רש"י: שיוצאין עליו שמועות רעות). אמר רב יהודה: היכי ליעביד? לשמתיה - צריכי ליה רבנן, לא לשמתיה - קא מיתחיל שמא דשמיא. אמר ליה לרבה בר בר חנה: מידי שמיע לך בהא: אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב (מלאכי ב') כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו (רש"י: הואיל וסנו שומעניה, הא דצריכי ליה רבנן לאו כלום הוא, דמוטב דלא ילפי מיניה). שמתיה רב יהודה.
ב. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א:
אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח - אין מנדין אותו, אלא אומר לו: (מלכים ב' י"ד) הכבד ושב בביתך. חזר וסרח - מנדין אותו, מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא, שנאמר (הושע ד') וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה - כסהו כלילה.
ג. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב:
ורבי מאיר היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (מלאכי ב') כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש (משלי כ"ב) הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. לדעתם לא נאמר, אלא לדעתי. רב חנינא אמר מהכא: (תהלים מ"ה) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך וגו'. קשו קראי אהדדי! - לא קשיא, הא - בגדול, הא - בקטן. כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: רבי מאיר אכל תחלא ושדא שיחלא לברא. דרש רבא: מאי דכתיב (שיר השירים ו') אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל וגו' למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז? לומר לך: מה אגוז זה, אף על פי שמלוכלך בטיט ובצואה - אין מה שבתוכו נמאס, אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח - אין תורתו נמאסת.
נעלתי את הדיון בפשט שלי בדברי חז"ל (מסכת שבת דף קיב עמוד ב):
אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים
הסברתי כך: מי שמחפש מלאכים יוכל למצוא אותם רק בקרב מי שכבר נפטר לבית עולמו. אנשים החיים בינינו תמיד תוכל לראות ולמצוא את הפגמים שלהם. בקרב החיים לא ניתן למצוא מלאכים, רק אנשים או חמורים.
[אגב, יש להזהר מהמגמה האומרת: כולנו בני אדם, לכל אדם יש נפילות. ההאשמות בשני המקרים, הן בזה הנוכחי והן במקרה השני שהוזכר בפתח הדברי, הינם חמורים מאד שאדם רגיל לא נופל בדברים כאלו.]
שם השולח: חמוטל תאריך: 20/02/10, 19:36:20
השבמחקבמקרה הזה- ת"ח שסרח אם סרח, האם יכול לחזור בתשובה? נכבד וישב בביתו ד' שנים, אך בגלל אישיותו ומגנטיותו כך קרה שנוצרה שוב קהילה סביבו, האם נסלח לו? נקבל את תשובתו? נכניס אותו חזרה לבית המדרש אף על פי שיכול להיות שיעבור שוב על חטאו?
שם השולח: נתנאל תאריך: 20/02/10, 20:33:54
מה עם דוד המלך שהקים עולה של תשובה?
הכל תלוי במה שהרב אלון יבחר לעשות מהמקום אליו הגיע, יש באפשרותו גם להגיע למקומות גבוהים שאיש עוד לא היה בהם, ולהזכר לשבח למאות שנים.
שם השולח: מישקה תאריך: 20/02/10, 20:42:36
חמוטל, ידועים דברי חז"ל לגבי ת"ח שחטא בלילה, שאין להרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה, והני מילי בענייני שמיים ולא בענייני ממון, כי באלה האחרונים התשובה כרוכה החזרת הגזילה, ואם כן אנו אמורים להיווכח בכך לפני שנוכל לומר שודאי עשה וכו'.
בפארפראזה לנושא הנוכחי, כיוון שמדובר גם (לפי ההאשמות) בפגיעה שבין אדם לחבירו, אם כן מזווית המבט של פורום תקנה, אי אפשר לסמוך על החזקה של ת"ח שודאי עשה תשובה (בטח לא אם מדובר בריטואל חוזר - אף שגם לדברי הפורום לא נשמעו מאז ה'גלות' שום תלונות חדשות אלא רק הפרת סיכומים בדבר אופי הפעילות), עד שיווכח שאין עוד לחשוש. אין זו אנלוגיה ממש, אבל הרעיון מובן. ואיך בדיוק שייכת כאן "היווכחות" ובאיזה אופן, שאלה טובה, והמצב מורכב ללא ספק, וגם אין לשכוח את תקנת השבים.
שם השולח: מישקה תאריך: 20/02/10, 20:48:33
ומשהו נוסף אגב הפרשה: מאד הפריע לי לקרוא טיעון מסויים שהעלתה נשיאת הפורום, יהודית שילת (בראיון למקור ראשון). הכתב שאל אותה, למה מנעתם ממנו לערוך חופות? והיא השיבה, שלא שייך לתת לעבריין (במובן ההלכתי) ברמה הזו לערוך חופות, ושהפורום חשב שלא נכון לתת לחתן וכלה ביום הקדוש בחייהם, לחסות בצל אדם שאם היו יודעים עליו דברים מסויימים קרוב לוודאי שהיו משנים את בחירתם בו. כך היו דבריה, כנשיאת הפורום ובשמו.
הבעיה היא לא בדברים שלה כשלעצמם, לא בתוקף המוסרי והערכי והתורני שלהם. הבעיה היא שלדברים הללו אין גבול. ומה תעשה יהודית שילת אם תתגלגל איכשהו לפני הפורום ידיעה על רב מוכר שבוגד באשתו (חלילה), הרי מצד אחד אין למקרה מסוג זה שום קשר לתקנון ולמטרות שלשמן הפורום קיים ופועל (ניצול סמכות לרעה במערכת היררכית מכל סוג), ומצד שני, הרי גם לאדם כזה לא נכון לתת לערוך חופות?
נמשיך הלאה: ומה במידה שבכלל לא מדובר בעבירה בתחום המיני, אלא, למשל, פריצה למכולת מדי אישון לילה כדי לגנוב מסטיקים, וכי רב כזה (היפוטתית) ראוי לערוך חופות כשעטרת תורה ויראה אופפת אותו בעיני הציבור?
שם השולח: מישקה תאריך: 20/02/10, 20:50:01
השבמחקוהנה כך, לפי הטיעונים הנ"ל של יהודית שילת, מוקמת לנגד עינינו מועצה ארצית עליונה מטעם-עצמה לענייני אתיקה רבנית והלכתית מכל סוג. אני אישית רואה בכך מדרון בעייתי.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 21/02/10, 05:34:44
מישקה,
אינני מבין את ההיסק שעשית.
אולי הועדה שאתה מתכוון אליה זה "ועדת החריגים למתן אישור לעריכת חו"ק שע"י הרה"ר", או איך שלא קוראים לה.
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 21/02/10, 09:55:52
השבמחקאני מאוד מסכים עם מישקה.
רמת הפטרנליזם מכוחו דוברים פורום "תקנה", מקוממת אותי. בעיני אין ספק שאין להם כל תוקף או סמכות, וכפי שחקרתי בקוצר ידי, אף מן הבחינה ההלכתית הם לא מוסמכים לדבר.
אם דברינו אמורים במישור המוסרי, הרי שיהודית שילת בראיון הוכיחה את החוצפה שיש בהתכנסותם ובהחלטותיהם כנגד הרב.
חשוב לי להדגיש, אין לי ספק בדבריהם ואני סומך על כך שהם משוכנעים באמת שיש בדברים. אך לא להם הזכות לחקור, לשפוט, לפסוק ולפרסם.
מעבר לכך, ישבתי בערב שבת ועיינתי במקורות אותם הביא הרב בני (כנראה שכיוונתי לדעתו), ולצערי ישנה בעיה עם המסקנה מהמקרה של ר' מאיר ואחר. על אף שחונכנו לאור הרעיון החינוכי של "תוכו אכל וקליפתו זרק", מסתבר ממסקנת הגמרא בסוגיה, וכך נפסק ברמב"ם, טור, שו"ע ונושאי הכלים - כי אין ההלכה כשיטת ר' מאיר אלא כחבריו אשר נסמכים על הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו וגו'" ועל המסקנה העולה ממנו - שאין ללמוד מרב שיצא עליו חשד.
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 21/02/10, 09:57:12
יתר על כן, אם זוהי ההלכה בעניין, כיצד עלי להתייחס מכל מה שלמדתי ממנו עד היום ובאופן ברור קידמני ברמתי הרוחנית? האם הדבר לשווא? הרי גם אז היו חשדות אלו לגביו, ולכאורה רמתו הרוחנית של הרב שהוטל בה ספק, הייתה לכאורה פגומה גם אז, בעוד המציאות מראה כי לעיני הייתה רמתו הרוחנית עליונה ואף השפיעה עלי לחיוב.
צ"ע.
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 21/02/10, 10:05:53
לעניין הנידוי והחרם, ההלכה נפסקה כריש לקיש וממילא אף אם היה לפורום "תקנה" דין בי"ד (דבר שלא התקיים כמובן), הרי שלא יכלו לפרסמו באופן שבו בחרו.
נראה לי שקל וחומר באופן ההתייחסות והתפיסה העצמית של הפורום, שרואים עצמם כממונים מכח "תקנת הקהל" - אסור היה להם לפעול באופן שפעלו.
בכלל, בדיון ההלכתי הרציני של הדברים (ולא על קצה המזלג וקוצר ההבנה שלי) פרסם הרב אריאל בראלי משדרות (בעל כושר לדיינות) סקירה קצרה ששומטת את קרקע הסמכות תחתם. אך משום מה הדברים לא זכו למספיק פרסום, ואולי כדאי להעלותם כאן.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 21/02/10, 19:15:31
בעניין "דרך ההתנהלות" של פורום תקנה, עד כה מכל הדוברים נגד "דרך ההתנהלות" הגעתי למסקנה (הדי מתבקשת) שאיך שלא היו מתנהלים היו באים אליהם בתלונות. המעניין במקרה הזה הוא שאם בדר"כ ראובן מתלונן על דרך התנהלות א' ושמעון מתלונן על דרך התנהלות ב', במקרה דנן נראה שאותו ראובן היה מתלונן הן על דרך התנהלות א' והן על דרך התנהלות ב'. במילים אחרות זה מזכיר את טענות השמאל על "התזמון לא מתאים".
שם השולח: קובי תאריך: 22/02/10, 06:54:27
השבמחקלעניין ההתנהלות של הפורום, ובכלל - מעט פרטים ממי שמכיר אותם, אני ממליץ בחום לקרוא את הטור של אבישי בן חיים הבוקר ב-NRG.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/065/643.html?hp=1&loc=29&tmp=2100
עיתונאי שצריך להעריץ. באמת עשוי מזן אחר לגמרי.
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 22/02/10, 10:59:04
אני סבור שההתנהלות בדידן איננה סתם טענה משנית.
אופיו המעין משפטי של הפורום הוא בעייתי מעיקרו ולמעשה אפשר לחבריו לחקור, לדון, לפסוק ולהוציא לפועל דינו של אדם מבלי שיש לו הכלים או הסמכות לכך.
אין בדברי לערער על גדלותם של הרבנים שהכריעו כך, אך לשם כך מונו לעניין מתחילה וודאי שלא קיבלו את המחאת הציבור לברר דברים ולפסוק דין.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 22/02/10, 17:49:34
ירון,
דבר גלויות. האם לדעתך עדיף שלא יהיה פורום תקנה?
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 23/02/10, 07:32:23
חס וחלילה.
פעילותם ברמת ריכוז התלונות, הנגישות, הסיוע, התמיכה, ההגנה והליווי למתלוננים היא מבורכת לעילא ולעילא. אני גאה בכך שאישי ציבור ורבנים מקרב הציבור שלנו מתייחסים ברצינות ובכובד ראש לעניינים מעין אלו, ועושים רבות לפעול כנגד פגיעות או הטרדות אסורות.
עם זאת, אין אפשרות לנהל הליכים מעין שיפוטיים כנגד נילונים שעה שהם לא כפופים למרותך על פי חוק אלא רק מכח שוט ציבורי-חברתי.
אני בעד שתהא ועדה ציבורית דתית-לאומית לקביעת אמות מידה ומוסר, הפועלת לצד מוסדות השיפוט והחקירה במדינת ישראל, אך יכולה לבוא רק לאחר מיצוי ההליך המשפטי ע"י הגורמים המוסמכים.
פורום "תקנה" כפי שטענתי לעיל, לא נהג כך.
הם פעלו תחת הכשר מוסרי לתיקון חברתי וציבורי הכרחי, אך בפועל נהגו כסמכות משפטית. בעיני, הדבר אסור.
יש לבחור - או ועדה מכח ההלכה והמוסר אשר מחוייבת להוראות ההלכה בעניין (בי"ד, הליכי דין וכו'), או ועדה מייעצת ותומכת המרכזת, מסייעת ומפנה מתלוננים.
בין כך ובין כך מקומה יכול שיהא רק בכפוף למוסדות המשפטיים במדינה ולא במקומם.