אור החיים לפרשת תרומה

"וזאת התרומה" טעם אומרו 'וזאת' וגו'.
אולי שיכוין לומר שלא יביאו ישראל נדבה ממין אחד או משלושה, אלא צריכין להביא מכל המינים, ואינם יוצאים ידי חובת תרומת המשכן אלא בהבאתם מכל המינים, והיא אומרו 'וזאת' לומר מלבד חיוב ההבאה עוד אני מצווך שתהיה התרומה ממינים אלו כולם, והטעם כי אין הכנת המשכן מושלמת בחסרון אחד מהמינים, ואין הכוונה כי כל איש ואיש מישראל יביא מכולם, אלא שבכללות תרומת כל ישראל יהיו כל המינים.
או ירצה לומר שיקבלו מהמביאים כל הי"ג מינים ולא יזלזל במביא פשתן ועורות וגו'.

האור החיים מתקשה מדוע יש צורך לכתוב את הפסוק "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם", היה אפשר להסתדר בלעדיו "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי: זהב וכסף ונחושת וכו'".
האור החיים מציע שני תירוצים:
א. להודיע שכל המינים נצרכים. אם היה חסר הפסוק הזה היה אפשר להבין שגם חלק מהרשימה היא מקובלת, הפסוק "וזאת התרומה" מלמדת אותנו שבסופו של דבר צריך להגיע למצב שיש את כל המינים.
ב. להודיע שכל אחד יביא מה שהוא יכול וזה נחשב לתרומה, בין אם הוא הביא דבר פחות ערך ובין אם הוא הביא דבר יקר ערך.

לשני התירוצים יש מכנה משותף ברור: המשמעות של ציבור. יש חובה על הציבור, מה שאין כן על כל יחיד לדאוג שכללות התרומה היא שלמה, כלומר שלא חסר שום דבר ממה שנצרך לחברה. מצד שני על כל פרט בחברה לתרום במקום שהוא יכול, וכל תרומה היא רצויה ומקובלת. ע"י שכל אחד תורם את התרומה שהוא יכול לתרום נוצר מצב שבסופו של דבר יש לציבור את כל מה שהוא נצרך.