שביבים (וירא) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

לאן נעלמו השדים?
הצדיק האמיתי, האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל [רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם] מסביר באחת משיחות הקודש שלו לאן נעלמו השדים המוזכרים חדשות לבקרים בגמרא.
"...זהו גם הטעם להיעדר מציאות השדים בזמננו, אשר הש"ס מלא על כל גדותיו מענייניהם [וכבר יצא הגר"א בביאורו לשו"ע (יו"ד סי' קעט סקי"ג) לדבר קשות נגד הרמב"ם (הלכות ע"ז פרק יא ובפה"מ ע"ז פ"ד) שהכחיש את מציאות השדים. ואין לך מקום שהגר"א יצא מגדרו כמו בעניין זה, כי איך יוכחש דבר שכל הש"ס מלא מענייני כשפים, שדים ומזיקים], ואילו בזמננו לא שמענו שמעם, ובעינינו יפלא להיכן נעלמו השדים הללו? אך הטעם כי זה לעומת זה עשה אלקים, ולכן היו מתגברים בדורות שהיו בהם צדיקים, ואילו בימינו שנתמעטו הדורות אף הם ספו, תמו.
שמעתי מפי קדשו של כ"ק אאמו"ר זי"ע, ששמע בעצמו מפה קדשו של זקה"ה מצאנז זי"ע {הכוונה לבעל "דברי חיים" }, שסיפר, שבימי ילדותו היה רגיל ללכת בשעה אחת בלילה ללמוד עם חברו בבית המדרש, ובדרך כלל הלך לבית חברו להקיצו משנתו, ומשם היו הולכים יחדיו לביהמ"ד . בוודאי תורתם של ילד קדוש כזקני הקדוש ושל החבר הנ"ל שמסתמא גם כן היה בר הכי, האירה בכל העולמות, ונתקנאה בהם הסיטרא אחרא. לילה אחד בלכת זקני הקדוש אל בית חברו כדרכו,פגש לפתע את חברו באמצע הדרך, וכששאלו לפשר הדבר, נענה הלה ואמר, שהקיץ מעצמו וראה שכבר הגיעה השעה היעודה, לכן התיישב בדעתו ללכת לקראתו, ויילכו שניהם יחדיו לביהמ"ד. בדרך הילוכם, כשהגיעו אל הרחוב הסמוך לביהמ"ד, הבחין לפתע זקני הקדוש שגוף חברו החל להתמתח למעלה למעלה עד שהגיע לשמים. זקני הקדוש נבהל עד מאוד וברח בשארית כוחותיו לבית המדרש.
בלילה שלאחריו אף אחר מה שאירע עימו בלילה הקודם, לא נמנע זקה"ק מלהשכים קום כדרכו, כי לא איש כה"דברי חיים" יתבטל מתלמודו בשביל דברים כאלו, והלך גם בלילה השני בשעה אחת אל בית חברו. ויהי בלכתו בדרך והנה שוב בא חברו לקראתו, באמרו, שאחר המעשה שאירע עימו אמש החליט לבוא לקראתו ללוותו לביהמ"ד שלא יצטרך ללכת יחידי. נהנה זקה"ק מאד והמשיך ללכת עימו. בבואם סמוך לרחוב שבו בית המדרש, נענה זקה"ק ואמר לחברו: "במקום הזה אירע עימי המעשה אמש". השיב הלה: "וכי רק אמש קרה הדבר? גם היום כך הוא", והתחיל גופו להתמתח עד לשמים. נבהל זקה"ק עד מאד וברח עד ביהמ"ד בפחד גדול ושם התעלף. כשנעור, ראה יהודי עומד ונותן מעט יי"ש לתוך פיו להשיב את רוחו. וסיים זקה"ק ואמר: "לכשגדלתי, נודע לי שאליהו הנביא הוא האיש שהשיב את נפשי". ומסתמא, אם אליהו הנביא היה צריך לבוא ולהצילו, בוודאי אף המשחית הלז היה כוחו גדול מאד...
בזמן שהצדיקים זכו לגילוי אליהו ולגילוי צדיקים ומלאכים קדושים, ובשעה שהיה אליהו בא להציל, היו כנגדם משחיתים ומכשפים לחבל, ואילו בזמננו שנאספו הצדיקים התבטלו גם כוחות הטומאה... ."

היונים של רבי נתן דוד זי"ע
ב-ז' מרחשון ציינו חסידי ביאלא ווורקא את יום ההילולא של רבי נתן דוד משידלובצא זי"ע. בשולחנו הטהור סיפר האדמו"ר מפוריסוב, המקובל הצדיק, רבי עקיבא רבינוביץ' שליט"א, על אישיותו המאוד יחודית של רבי נתן דוד. הנה קטעים מדבריו:
"היה לו עסק מיוחד עם יונים. כל אימת שהיה מוציא את ראשו מהחלון, התעופפו לקראתו מאות יונים. באותם יונים התגלגלו נשמות והם באו אליו כדי שיתקן את הטעון תיקון.
באחד מימי ראש השנה עפה יונה לתוך היכל בית מדרשו ונעמדה שם על הבימה. הדבר היה קודם התקיעות. הורה הצדיק שלא לגרשה ולאפשר לה לעמוד על מקומה. לא זו אף זו: הוא ביקש מאחד המתפללים להביא לה מים כדי שתרווה את צמאונה. וראו זה פלא , בשעת פטירתו נעלמו מיד כל היונים שהמתינו רק לרגע שיוציא את ראשו מחלון חדרו.
רבי נתן דוד משידלובצא נהג לומר שאדם אשר מסגף את עצמו באכילה לא מועילה לו תשובה. וכל כך למה? משום שכאשר אינו אוכל הריהו מחליש את הגוף ומונעו מעבודת השי"ת ועל זה אין כפרה. צריך להשתדל שהגוף יהיה חזק ובריא, כדי שיוכל האדם לעבוד כראוי את השם יתברך."

וגם נתן לי ערבות
טילפן אלי [מחו"ל] ביוזמתו, אחד מכרישי החוטאים בעבירות הצווארון הלבן, ישראלי המוכר לי היטב והמצהיר על עצמו כשומר מצוות. וכך אמר: "רציתי לספר לך מי היה רבי שמעון בידרמן זצ"ל, האדמו"ר מלעלוב, שהסתלק בליל יום הכיפורים. מעולם לא תרמתי למוסדותיו וגם לו אישית לא נתתי מעולם פרוטה. ותראה מה זה צדיק: הוא בא כמה פעמים לבקר אותי בכלא ולא חס על כבודו. היה שלב שהייתי צריך להשתחרר בערבות ולא היה לי כסף וכל מכריי פחדו לערוב לי. נתן האדמו"ר את ביתו כערבון כדי שאוכל לצאת לחופשי. מכאן תוכל להבין איזה צדיק אמיתי היה האדמו"ר הזה. מה הוא היה מוכן לעשות בשביל יהודי אפילו שסרח."

עדות נוספת על הרב יצחק חליבה
בימים אלה הגשתי תביעה לבית הדין של ועידת רבני אירופה, נגד הרב הראשי של טורקיה, הרב יצחק חליבה. אני מאשים את הרב חליבה במעורבות אישית בחילול בתי העלמין העתיקים במדינה. בראש בין הדין אמור לשבת הגאון הרב חנוך ערנטרוי שליט"א הידוע כמי שאינו ירא מאיש. סמוך להנחת התביעה על שולחנו של מנכ"ל הוועידה, הרב אבא דונר, פירסמה העדה החרדית עדות יד ראשונה על הרב חליבה, שלא הייתה ידועה למעורבים בהגשת התביעה הזאת. וכך כותב בטאון העדה החרדית: "כבר לפני כארבע שנים יצאה משלחת דחופה של רבנים ובראשם להבלח"ח הגאון האדיר, רבי מאיר בראנדסדארפער זצוק"ל ,לביקור בזק בשלושה בתי עלמין בטורקיה, בעיר קושטא היא איסטנבול. הרבנים השתוממו קשות על ההרס הנורא שראו במו עיניהם , והביעו את הזדעזעותם בפני הרב הראשי, שכל זה נעשה בהוראתו ובפיקודם הישיר של ראשי הקהילה היהודית , שאינם שומרי תורה ומצוות כלל. הרב הראשי הגיב באדישות ואף העיז להתבטא כי אחרי 50 שנה אפשר להרוס קברים ר"ל. וכידוע מדובר בקבריהם של קדמונים כגון המחנה אפרים , המעם לועז, הרא"ם, מהר"י בסאן, המשנה למלך ועוד אלפים מגדולי ישראל. ועוד טען ברוב חוצפתו מה להם לאשכנזים להתערב בענייני רבני הספרדים. הלה גם הגיע לירושלים ושיקר לרבנים במצח נחושה כי נפסק ההרס למרות שהוצגו בפניו תמונות טריות מהימים האלחרונים..."