מנהג ישראל הוא להעלות עולים רבים לתורה בבוקרו של שמחת תורה לפרשת וזאת הברכה. אך כיצד אמורים לחלק את וזאת-הברכה?
המנהג הרווח הוא שמעלים חמשה עולים עד "מעונה". בקהילות אשכנז חוזרים על חמש עליות אלו שוב ושוב ובקהילות ספרד חוזרים על חלקו האחרון "ולאשר אמר" שוב ושוב. האם יש סיבה לכך שזה דווקא חמש? מה קורה כששמחת תורה חל בשבת - האם משאירים את זה על חמש או שמשנים?
אינני יודע את התשובות לשאלות אלו. מכיוון שבחו"ל לא נופל שמחת תורה בשבת, ליבי אומר לי שגם לא אמור להיות הבדל במנהגים.
על דברי השו"ע שכותב (או"ח סימן תרסח סעיף ב):
שחרית מוציאין ג' ספרים וקורין בא' מוזאת הברכה עד סוף התורה
מעיר המשנה ברורה (שם ס"ק ט):
הכא לא קאמר קורין ה' כדלקמיה דבא"י שאין עושין רק יום אחד יו"ט הלא אותו היום הוא שמחת תורה דלהכי קורין בו וזאת הברכה ובשמחת תורה המנהג להוסיף על הקרואים.
מדבריו משמע שכיוון שבכל מקרה מוסיפין עולים רבים, זה בכלל לא משנה לכמה חלקים מחלקים את "וזאת הברכה".
אף על פי כן בסידור רינת ישראל (אשכנז) וכן בנוסח אחיד לחיילי צה"ל מופיע כך:
אם שמחת תורה חל בשבת קוראים לכהן עד "מדברותיך" ולשביעי "מענה עד "על במותימו תדרך".
כלומר, העורך של רינת ישראל הבין שהסיבה שמחלקים את "וזאת הברכה" לחמש זה בדווקא - כדין קריאת התורה ביום טוב. לכן בשבת יש לחלק לשבע ע"י חלוקת העלייה הראשונה לשני חלקים והוספת פסוקי "מעונה".
לעומת זאת, במחזור שהחזקתי בידי "זכור לאברהם - מועדי ה'" עם הסכמות מאת הג"ר מרדכי אליהו והג"ר עובדיה יוסף, ששניהם כותבים בלשון "עברתי על ההלכות... בסידור", נכתב כך:
כהן קורא עד "ועזר מצריו תהיה", השני "וללוי אמר", השלישי "וליוסף אמר", הרביעי "ולזבולון אמר" החמישי "ולאשר אמר", הששי חתן מעונה (נערים) עד "על במותימו תדרך", והשביעי חתן תורה חוזר ומתחיל מן "וזאת הברכה" עד "לעיני כל ישראל".
כלומר, בכל שנה קוראים בשמחת תורה שבעה עולים, בין בחול ובין בשבת.
לעומת זאת, במחזור "יחווה דעת" שהוציא לאור הרב דוד יוסף מופיע שכשחל שמחת תורה בימות החול מעלים רק ארבעה עולים עד "מענה" - רביעי מ"ולזבולון אמר" עד "ובגאותו שחקים". ובשבת מעלים עולה נוסף (חמישי) ב"ולדן אמר". את זה אני לא מבין בכלל - אם יש צורך להוסיף עליות בשבת יותר מבימות החול למה להוסיף רק אחד ולא שניים?
מה עשו אצלכם? אם עשו משהו אחר מהמקובל (חמשה עולים מ"וזאת הברכה" עד "מעונה") אשמח לשמוע (וגם אם לא, עדיין אפשר להגיב).
שם השולח: חמוטל תאריך: 11/10/09, 10:04:297
השבמחקעד מעונה
שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 11/10/09, 10:44:41
ראיתי בעבר כמה אפשרויות בנושא. בסוף בקריאה שהשתתפתי בה קראנו 5 (בהחלטה משותפת של בעלי הקריאה), וכך גם במניין הסמוך. תוך כדי הסיבוב הראשון, מישהו העיר לי שצריך בסיבוב הראשון שבעה. השבתי לו שכבר ראיתי מנהגים שונים, וזהו. אבל במחשבה שנייה, נראה לי שהנכון ביותר הוא אכן שבעה בסיבוב הראשון, ואח"כ כבר לא משנה. זאת מפני שהכהן שיעלה בסיבוב השני בעצם עולה ששי, מה שנראה קצת בעייתי. אם בסיבוב הראשון עולים שבעה, כל הכהנים והלויים העולים אח"כ עולים בעליות נוספות בלבד.
אגב, נראה שברוב הקהילות עדיף לקרוא בשאר הסיבובים חמישה, כיוון שלא מעט אנשים באים מראש עם עלייה שהכינו לקרוא, ובוודאי נוער או ילדים הקוראים סיבוב שלם רגילים לסיבוב של חמישה. אצלנו למשל היו שניים שלמדו שלישי, אך נזכרו להגיד לגבאי רק באמצע הקריאה, כך שאחד מהם כמעט לא קרא. אם היינו קוראים סיבובים של שבעה, לא היו נשארות מספיק עליות של "וליוסף אמר".
שם השולח: נתנאל תאריך: 11/10/09, 13:27:46
פיספסת את 'לוח ארץ ישראל' של הרב טוקוצי'נסקי (בשבילי החוברת הותיקה והדקה הזאת טובה הרבה יותר מספרים עבי כרס חדשים)
וזה לשונה: "וכל הציבור עולה לתורה וחוזרים הפרשה כמה פעמים עד מעונה [יש נוהגים לקרוא ראשונה ז' קרואים זה אחר זה וקורין לכהן עד תורה צוה, ללוי עד ללוי, לשביעי מעונה עד ויעל, ואח"כ חוזרים כל פעם] ורבים נוהגים לקרוא גם חתן מעונה (חיד"א ...), וקורין לו מעונה עד ויעל. ואומרים מרשות לחתן תורה וקורין לו מעונה עד הסוף".
הרי שיש מקור מפורש למנהג המובא ברינת ישראל, מנהג שלטעמי יש לו היגיון רב.
למעשה ביקשו ממני לקרוא בתורה השבת בבית כנסת קטן בקריית ביאליק, ומלכתחילה רציתי לסדר את ההפסקות לפי מנהג זה המובא ברינת ישראל. אבל הגבאי לא הסכים, בטענה שבסידור שלו כתוב שמוסיפים רק אחד למעונה, ורצה דווקא חמישה קרואים שוב ושוב, ובקריאה האחרונה עולה אחד עלה ל'מעונה' וחתן תורה ל'ויעל משה' (אותו גבאי גם התעקש להעלות כמה אנשים פעמיים, אבל זה כבר עניין אחר). לא ראיתי בזה חשיבות רבה מדי, אז קראתי לפי איך שהגבאי רצה.
בבית הכנסת המקורי שלי קראו פעם ראשונה שבעה, עד שאחד המתפללים החשובים טען לפי ספר מסוים שיש לקרוא דווקא חמישה, אז התיישרו לפיו.
בכל מקרה, פעם הבאה ששמחת תורה חל בשבת זה רק בעוד שבע שנים, אז יש לנו מספיק זמן להתכונן.
שם השולח: ירון אטיאס תאריך: 11/10/09, 15:27:42
אצלנו, (ק"ק מרוקו) נוהגים לקרוא עד חמישי ואז כל הקהל עולה אחד-אחד לקריאת "מעונה" בלבד, ולא "ולאשר אמר" (למרות שראיתי שזה המנהג של הרב משאש).
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 11/10/09, 19:26:08
השבמחקגם שכחתי להביא את דבריו של ה"פסקי תשובות" שכותב שמוסיפים עוד עולה אחד מ"מעונה" עד "תדרך", והחתן תורה משלים לשבעה קרואים. והוא מסיים "ורבים אין יודעים מזה וה' הטוב יכפר"...
אני בכלל לא מבין את העניין שקוראים חמשה עולים ביו"ט שחל בחול עד מעונה ושבעה בשבת, למה חתן תורה לא נחשב כאחד הקרואים? ואם הוא נחשב איך הגיעו לזה שקוראים חמשה חוץ מחתן-תורה?
חמוטל, מן הסתם התכוונת שבעה כולל מעונה (עד ועד בכלל).
שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 12/10/09, 05:54:40
לכל אלה שאומרים לקרוא חמישה בכל סיבוב - האם כהן יכול לעלות לעלייה הראשונה בסיבוב השני? ואם כן, מדוע?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 12/10/09, 20:15:09
ברוך,
ההבנה שלי (שאינני בטוח שהיא נכונה) זה שבשמחת תורה משנים את הכללים.
הרי גם לשיטתך, מדוע להעלות כהן דווקא לעלייה הראשונה בסבב השני? אם זה רק הוספה אפשר להעלות אותו ב"וליוסף אמר".
שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 13/10/09, 06:36:23
בני,
אכן לאחר העלייה השביעית לכאורה (אם איני טועה) אין בעיה להעלות כהן בכל עלייה שהיא. אלא שנהגו אחרת, לפחות בכל בתיהכ"נ שהייתי. אולי כיוון שהרבה אנשים רוצים לקרוא את העלייה של עצמם, אולי כיוון שהלויים אוהבים לעלות ב'וללוי אמר', ואולי מסיבות אחרות.
אך השאלה היא אם ניתן להעלות כהן בעלייה הששית/שביעית בפועל (הראשונה/שנייה בסיבוב השני). הרי בקריאה רגילה, אם מוסיפים עלייה, נגיד, אחרי רביעי, לא מעלים שם את הכהן, אלא רק ב'אחרון' (שהוא שביעי בד"כ). האם יש בסיס הלכתי לאפשרות לעשות זאת בשמחת תורה?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 13/10/09, 17:43:24
השבמחקאת מה שנראה לי כתבתי (שבשמחת תורה הכללים משתנים), אך אין לי שום מקור או ביסוס לדברי.
בכל אופן, רק להבהיר, זו שאלה רק לאשכנזים. הספרדים נוהגים אחרי שלישי להעלות כהנים ולויים.
שם השולח: דוד תאריך: 15/10/09, 15:00:37
אנחנו נהגנו לפי לוח א"י - ראשון עד ישא מדברותיך, שני עד ועזר מצריו, וכו', ומעונה עד ויעל היה שביעי, וחוזר חלילה - כל סיבוב היה של 7 אנשים.
לגבי דין קדימות של כהן וכדומה: הרב שלנו אמר בשם הרב סולובייצ'יק מספר פעמים (ואנו מנסים להקפיד על זה) שבכל סיבוב כן צריכים להקפיד על דיני קדימות - עד כדי כך שאם אין לוי לעלייה השניה, קוראים לכהן במקום לוי.
עניין אחר, לא קשור, שמפריע לי זה קלות הדעת של הציבור ביחס לקריאה. לפי התרשמותי, רוב בעלי הקריאה אינם חוזרים על הפרשה לפני כן, וסומכים על זיכרונם. גם הציבור לא כ"כ מקשיב לקריאה, ואינו ער לטעויות נפוצות (יש אצלנו אחד שכל שנה קורא "וטובל בשמן רגלו" - ב של בשמן בפתח מקום שווא. השנה הגבאי ביקש במעלי הקריאה בליל חג לעבור על הקריאה - שמחתי מאד.
שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 15/10/09, 17:23:32
דוד,
אני מקווה שאתה מתכוון שהוא קור בשווא במקום בפתח. אני מכיר רק קריאה בפתח, ובדקתי עכשיו גם בקורן וגם בתקליטור מפעל הכתר, ואין בהם שינוי מנוסח זה.
שם השולח: מנחם תאריך: 15/10/09, 21:45:43
יש לציין, שמנהג חסידי חב"ד הוא לא להוסיף על הקריאות הקובעות, אלא מרבים במניינים, ובכל מניין קוראים כמה וכמה פעמים מתחילה.