שביבים (נצבים-וילך) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.
ה"גולם מפראג", היה או לא היה?
הרב אורי דסברג שליט"א מרכז המערכת של האינציקלופדיה התלמודית, כתב בשבת האחרונה ב"שבת בשבתו" כי לסיפור הגולם מפראג אין כל בסיס במציאות:
"אם תשאלו אדם ממוצע ברחוב (בין השאר גם לא-יהודים ברחובות פראג) תשמעו שהמהר"ל ידוע בעיקר - ואולי: רק - בשל יצירתו את "הגולם מפראג", שפעל בעיקר נגד עלילות הדם, עד שהחל לסכן את חיי הקהילה היהודית, ואז הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים, ושאריותיו נגנזו בעליית הגג של בית הכנסת "אלטנוישול" בפראג (בתמונה מוביל אליה הסולם). סיפור זה נוצר ונודע רק בשנת תרס"ט (1909, שנת ה-300 להסתלקותו של המהר"ל) באמצעות הספר "נפלאות המהר"ל" שכתב הרב יהודה יודל רוזנברג. זוהי אחת הדוגמאות הנדירות שספרות דמיונית הופכת בעיני הציבור כמהימנה ואוטנטית, למרות שלכאורה אין לה כל ביסוס במציאות."
רבה של קריית מוצקין, הרב דוד דרוקמן שליט"א פנה במכתב להרב דסברג בו הוא מבקש להעמידו על שגגה, לדעתו, שיצאה תחת עטו:
החוה"ש לידידי היקר הרב אורי דסברג שליט"א.
ראיתי מאמרו שהתפרסם השבת בענין 'הגולם' שיצר רבינו המהר"ל מפראג זי"ע, והנני מצ"ב תשובה בנדון מכ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש – המדברת בעד עצמה.
ועוד בנדון: מסורת היא בקרב כלל ישראל מדוד דור, שהמהר"ל יצר גולם ע"י ספר יצירה. ישנם הלועגים למסורת זו וטוענים שכל פרשת הגולם נוצרה בדמיונו של מחבר "נפלאות מהר"ל". טענת הבל זו מגוחכת ומופרכת לגמרי. שכן, מעל שישים שנה לפני שיצא לאור הספר "נפלאות מהר"ל", כבר נדפסו דבריו של המשכיל שי"ר (שלמה יהודה רפופורט 1790 – 1867), בספר "גלעד" (פראג תרט"ז) שיצא נגד יצירת הגולם ע"י המהר"ל. ונאמנים עלינו דברי בעל "דעת קדושים" מבואטשאטש זי"ע בספרו "ברכת אברהם", שה"גור אריה" זצ"ל עשה גולם ע"י ספר יצירה הק' וכו', עיין שם... (מתוך דברי "שלום ואמת")
נ.ב. יש לציין עוד, כי הר"י רוזנברג (אגב אביו וסבו של חברי הכנסת -האב ובנו -בן מאיר) הוציא את הספר שלו בשנת תרס"ט, ואילו הרבי הריי"צ מליובאוויטש (שהעיד שראה את הנשאר מ'הגולם' בעליית הגג של 'אלט-נוי שול') היה לפני זה - בשנת תרס"ח.

החלוקים הלבנים של הגר"א
סיפר האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע באחת משיחות הקודש שלו בימי חמישי:
אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה (שבת צב.), ולכאורה מה ענין גבורת ותואר קומת הגוף להשראת השכינה, אלא דמי שהוא מסטרא קדושה כל מעלות גשמיות נמצאות בו... מסופר על החתם סופר זי"ע, שפעם בשמחת פורים כשאמר בתוך דברי קדשו שמרדכי הצדיק היה גבור עצום, רצה להראות לתלמידים כוחו וגבורתו, ודפק ביד קדשו על שולחן העב אשר לפניו, ונשבר ונפל ממנו חתיכת עץ בדיוק כמדת אגרופו, (שבדרך כלל קשה לכוון בדיוק מקום השבירה שלא יתפשט גם להלאה, וכאן מחמת חוזק הדפיקה בכוחו כי רב, נשבר בדקדוק עצום. עוד הראה להם איך שזרק מטבע קטנה על החלון ונעשה שם חור מצומצם בדיוק כפי גודל המטבע. והוסיף ואמר, דלולא שהיה מרבה בתעניתים בימי חורפו היה יותר גבור.
על מהרי"ל איתא (מהרי"ל ליקוטים אות מו) שאמר, שאינו רגיל לכבס סדינין ששוכב עליהן בכל לילה רק מפסח לפסח, ומכל מקום נקיים הם משאר סדיני בני אדם ששכבו בהן שבועיים. דמי שהוא מסטרא קדושה אין בו זוהמא ולכלוך. כן מסופר על הגר"א זי"ע,שפעם בשיחת נשים דברה הרבנית אודות פרישותו שכמעט ואינה רואה אותו, וכאשר אשה אחת הציקתה בדברים על שאינה מתגרשת ממנו, נכנסה לביתה והוציאה שני חלוקים שלו והניחה בפניהן, לראות התוכלנה להכיר איזה מהם משומש אחר לבישה ואיזה מהם נקי ומכובס, ומשלא עלתה בידן, אמרה להן וכי אתפרד מבעל קדוש כזה שלא נראה עליו זיעה,עד כדי כך שהכתונת אחר שלבשה היא נקייה כיום הוכבסה.
כ"ק אאמו"ר זי"ע היו לו בגד עליון ומגפיים שלבשם במשך עשרים שנה, ועדיין היו נראים כחדשים. וכמו בזמן שהיו ישראל במדבר בתוך ענני הכבוד נאמר (דברים כט, ד) לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך, כי בלוי ושחיקת הבגדים הם מחמת כוחות הטומאה, כאומרם ז"ל (ברכות ו.) הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו, ומי שאין למזיקים שליטה ונגיעה בו אין בגדיו וחפציו בלים. כי הקליפות מסטרא דמותא,והקדושה בבחינת חיים ונצחיות.