דרשה לימים נוראים - א'

את פינת המדרש, אקדיש בשבועות הקרובים להעלאת דרשות לימים הנוראים הקרבים ובאים. חלקם משנים קודמות וחלקם מהשנה.

במשנה הראשונה במסכת ראש השנה למדנו:
ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:

המשנה מלמדת שבתקופה הזאת של השנה חל חילופי השנים של מעשר בהמה, כלומר אדם שיש לו עדר מחוייב להפריש מעשר בהמה כפי שהתורה אומרת (ויקרא פרק כז לב):
וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה':

האדם חייב לעשות זאת על הולדות של השנה שחלפה, ולא לערב בין ולדות של שנה זו לולדות של שנה אחרת. חילוף השנים הוא בתקופה הזאת: למאן דאמר באחד באלול ולמאן דאמר באחד בתשרי. מעשר בהמה נעשה באופן שהבהמות יוצאות מהדיר ובעל העדר סופר אותן, והוא מסמן את העשירי בכל פעם.

טעמו המקובל של מעשר בהמה, הוא שאדם צריך להפריש מן הבהמיות שלו להקב"ה. כלומר, גם בדברים הגשמיים ביותר - קנייניו הבהמיים של האדם - יש משהו שמחובר לקודש. תפקיד האדם הוא לגלות את הקדושה שיש גם בדברים הגשמיים.

המשנה השנייה במסכת ראש השנה מלמדת כך:
בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

הגמרא נותנת שלושה הסברים לביטוי "כבני מרון" (מסכת ראש השנה דף יח עמוד א):
מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד.

פירוש רש"י שם: כבני אמרנא - ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד.
כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.
הכי גרסינן: ורב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד, והדר גרסינן אמר רבה בר בר חנה כו', כחיילות של בית דוד - וכבני מרון - כבני חיילות של מלך, מרון - לשון מרות ואדנות, וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר זה, בצאתם למלחמה.

מעניין מאד שגם כאן אנו מוצאים את אותם הבהמות המתעשרות שפגשנו במשנה הראשונה.

המהרש"א בחידושי אגדות מסביר מעט אחרת את "כבני אמרנא", אך אני מבקש לקחת ממנו נקודה אחרת אותו הוא לומד מסוגיא זאת:
וי"ל דלא פליגי אלא דכל הנך פירושי דבני מרון כולהו איתנהו ביה וכוונו בזה על ג' כתות בני אדם שהם צדיקים ורשעים ובינונים שנדונין בר"ה ומאן דמפרש כבני אימרנא נתכוון על כת הרשעים כמו שהצאן נמנה לטבח כן נמנו הרשעים למיתה ומאן דמפרש כמעלות בית חורון נתכוין על כת הבינונים כמו שהם במעלות בית חורון נמנין במקום מיצוע מב' הצדדין כן נמנו הבינונים בו ביום אם להשמאיל אם להימין ומאן דמפרש ליה כחיילות של בית דוד שהם נמנים בצאתם למלחמה נתכוון לצדיקים

המהרש"א מסביר שאין כאן מחלוקת, אלא מדובר ברמות שונות של בני אדם: הרשעים כבני אמרנא, הבינונים כמעלות בית מרון, והצדיקים כחיילות בית דוד.

נראה שלא לחינם נופל ראש השנה למעשר בהמה בימים אלו. רומזים לאדם שעליו לבחור היכן הוא מעוניין להיות בא' בתשרי. האם הוא מעוניין להיות עם הבהמות שאותן הוא מעשר או שהוא מעוניין להיות בחיילות בית דוד. האם הוא רוצה להגיע ליום הדין כשהוא אחד מהבהמות או כבעל העדר?