שביבים (ראה) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

מלך בשדה
בשיחה על פרשת ראה ב'שבת מברכים' חודש אלול התשט"ו, אמר הרבי מלובביץ' זי"ע:
"באלול בא הקב"ה אל כל אחד ואחד מישראל, וכל אחד ואחד מישראל יכול למסור לו בקשתו...
עניין זה שהמלך בא אל כל אחד ואחד מבלי הבט על מצבו, ומראה לו פנים שוחקות הרי זו מעלה גדולה ביותר, שכל אחד ואחד מישראל יכול "לקחת" אלוקות. אבל, מצד מעלה זו גופא, קיים צורך בזהירות יתירה, כדי שלא לבוא לידי טעות, שיכול הוא [היהודי] להישאר במעמדו ומצבו [הרוחניים]..."

מכריז ומזהיר
בישיבת נובהרדוק היה המנהג שאם היה חלילה רפיון בלימודים, בפרט בימות הקיץ, היה ניגש מאן דהוא לבימה ומכה עליה בידו, והכול היו מטים אוזנם לשמוע את דברו, ואז הוא היה מכריז ואומר: "עוד חמישה חודשים אלול!" או "עוד שלושה חודשים אלול!" והעידו התלמידים שהדבר היה מעביר רעד בעצמותיהם וכאילו עבר זרם חשמלי בשורות התלמידים והכול חזרו ללמוד בהתלהבות ובמרץ רב. וסיפר הגה"צ רבי חיים וואלקין, המשגיח של ישיבת "עטרת ישראל": "זכורני בלומדי בישיבת טלז בארה"ב , שפעם שב ראש הישיבה הג"ר ברוך סורוצקין זצ"ל מארץ ישראל וסיפר בהתפעלות רבה שהשתתף בשמחת נישואין בעיצומו של חודש תמוז, ובאמצע החתונה החלה לשרור אווירה של קלות ראש. קם הגאון הצדיק, רבי אליהו לאפיאן זצ"ל (שזכה לגילוי אליהו) המשגיח של ישיבת כפר חסידים, וזעק: "איך אפשר להקל ראש עכשיו, הלא עומדים אנו בעיצומו של חודש תמוז, ועוד מעט חודש אב, ואב הלא הוא החודש לפני אלול?!!"

"משפט פעוט זה"
מסופר בספר הזיכרון לזכרו של הרה"ג רבי יצחק דוד רוטמן זצ"ל, (חמיו של הצדיק האמיתי רבי אליהו לאפיאן), כי מתחילת חודש אלול היה מתבודד באופן קבוע. וקרה, שכמה ימים אחר שפנה להתבודדותו , הגיע מכתב מהמשטרה שעליו להתייצב מיד, מאחר והוגשה נגדו תלונה על סחר בלתי חוקי ביין. אל המכתב לוותה אזהרה, שאם לא יופיע בתאריך הנקוב ייעצר. בני ביתו נבהלו מאוד ומיהרו למקום שהותו לבקש ממנו שייגש מיד לתחנת המשטרה להסדיר את העניין. ענה להם רבי יצחק דוד בתקיפות : "טרוד אני כעת בהכנות למשפט חמור יותר המתנהל בבית דין של מעלה וכפי פסק הדין במשפט חמור זה כך תוכרע גם התוצאה של משפט פעוט זה", ולא הפסיק את התבודדותו.

שכר מצוה
סיפר המגיד רבי יעקב גלינסקי שליט"א, ששמע מאביו, שבכל שנה בחודש אלול היה מרן ה"חפץ חיים" אומר לבני הישיבה דברי התעוררות ותמציתם, שיש לנצל כל רגע ולהתכונן ליום הדין. וכך היה אומר: " הרי עוד מעט נחוג את חג הסוכות וכידוע לכם שאתרוג עולה חמש מאות דולר. ומדוע איפוא אנו משקיעים כל כך הרבה כסף במצוות אתרוג? והתשובה היא, כדי לקיים מצוות עשה. אם כן, עשו את החשבון בעצמכם: הלא בלימוד תורה כל מלה ומלה היא מצוות עשה, וכידוע אפשר בדקה אחת להספיק כמאתיים מלים. הרי לכם בדקה אחת מאתיים אתרוגים כפול 500 דולר. ובשעה שלמה יש ששים דקות. סך הכול שתיים עשרה אלף מצוות. ואם על אתרוג אחד משלמים חמש מאות דולר כמה יקרה מצווה כזאת שבשעת לימוד אחת מקיימים בגינה שתיים עשרה אלף מצוות?

וגעו כולם בבכי
סיפר הרחום רבי אהרון טויסיג שליט"א: "בשלהי אלול נכנסה קבוצת בחורים ואני בתוכה אל כ"ק האדמו"ר רבי ירחמיאל יהושע רבינוביץ' זצ"ל מביאלה, וביקשה לשמוע דברי התעוררות והדרכה לקראת ראש השנה. הרבי פרץ בבכי ואמר: "קשה לדבר בפרטות. כל אחד יודע את נגעי נפשו ואת הטעון תיקון. אולם, מה שאני יכול לומר לכם-המשיך תוך פרץ של דמעות- הוא, שהנה מגיע ראש השנה, כל אחד ישאל את עצמו עם איזו נשמה אני בא לפני המלך לצעוק "זכרנו לחיים", עם איזה פה אני בא לצעוק "קדוש אתה ונורא שמך", איך נראית נשמתי ואיך שמרתי את פי עמו אבקש:"וידע כל פעול כי אתה פעלתו!"וגעו כולם בבכי. [לוקט מתוך "קדוש אלול"]