בישול בשבת: בישול אחר בישול בלח והיסטרזיס

הזכרנו בעבר את המשנה בשבת האומרת (מסכת שבת דף קמה עמוד ב):

כל שבא בחמין מערב שבת - שורין אותו בחמין בשבת.

כלומר, כל דבר שבושל לפני שבת, שוב איננו מתבשל כי אין בישול אחר בישול.

הראשונים נחלקו ביניהם האם הכלל שאין בישול אחר בישול זה רק בדבר יבש (מוצק) או גם בדבר לח (נוזל). הרמב"ם והרשב"א סברו שלעולם אין בישול אחר בישול, בין ביבש ובין בלח. לעומת זאת, רש"י והרא"ש סוברים שיש בישול אחר בישול בלח.

המחבר בשולחן ערוך הכריע באופן ברור כשיטת הרא"ש שיש בישול אחר בישול בלח (אורח חיים סימן שיח סעיף ד):

תבשיל שנתבשל כל צרכו, יש בו משום בישול אם נצטנן... וה"מ שיש בו בישול אחר בישול, בתבשיל שיש בו מרק.

לעומת זאת, הרמ"א נקט בשיטה חדשה, וכתב את הדברים הבאים (אורח חיים סימן שיח סעיף טו):

דבר שנתבשל כ"צ [=כל צרכו] והוא יבש שאין בו מרק, מותר להניחו כנגד המדורה אפי' במקום שהיד סולדת בו. הגה: ואפי' נצטנן כבר. אבל אם הוא רותח, אפילו בדבר שיש בו מרק, מותר. ויש מקילין לומר דכל שאין נותנו ע"ג [=על גבי] האש או הכירה ממש רק סמוך לו, אפילו נצטנן, מותר (המגיד פרק כ"ו). ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי, וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג.

כלומר, לשיטת הרמ"א, כל עוד התבשיל (הלח, שיש בו מרק) לא נצטנן לגמרי אין בו עוד משום בישול. אך אם התבשיל הלח הצטנן לגמרי יש בו משום בישול.

המשנה ברורה מסביר את שיטת הרמ"א המחודשת (שם בס"ק צז):

פליג אמחבר דס"ל דדוקא כשהוא יבש אבל בדבר לח שנצטנן יש בישול אחר בישול ודעה זו ס"ל דאין בישול אחר בישול בכל גווני ואפי' נצטנן לגמרי
ושם בס"ק צט:
המנהג להקל בזה דסומכין בזה איש מקילין כ"ז שלא נצטנן לגמרי

כלומר, עקרונית הרמ"א סבר כשיטה האומרת שאין בישול אחר בישול כלל בין ביבש ובין בלח, אך אם התבשיל נצטנן לגמרי אז הוא חשש לשיטה האומרת שיש בישול אחר בישול בלח.

האגלי-טל הציע הסבר אחר לדברי הרמ"א (השמטה לדף קי"ח ע"ב בס"ק יד במהדורה ישנה, הפניה לדבריו מופיע גם בספר יסודי הלכה, שבת ח"א עמ' שנב):

ולפי"ז גם בנידון דידן בלא נצטנן לגמרי שבני אדם אוכלין בחמום זה ע"י הדחק עכ"פ לא פקע שם בישול מיניה. כיוון דתחילה היה חם גמור וכמו במיוחד לאוכל אדם ואחר-כך נאכל ע"י הדחק לא פקע מיניה שם אוכל.

כלומר, לדברי האגלי-טל הגבול בין לא-מבושל למבושל הוא אחר מהגבול בין מבושל ללא-מבושל. כדי לעבור בין לא-מבושל למבושל בלח, יש להגיע לדרגת יד סולדת בו. אך, כדי לעבור חזרה ממבושל ללא-מבושל לא מספיק שאין היד סולדת בו אלא צריך להגיע לדרגה שלא נצטנן לגמרי.

למי שלמד פיסיקה יכול להיות שהסבר זה מזכיר קצת את הגרף הזה:

הגרף מתאר תופעה המכונה היסטרזיס. כשמפעילים שדה מגנטי על חומר בעוצמה מסוימת הוא יהפוך למגנט בעל שטף מגנטי מסויים (אינני יודע להסביר את המושג הזה בלשון שבני אדם מבינים, כולל אותי). אך כשמפעילים את השדה לכיוון השני, לא מספיק לעבור את הנקודה הראשונה כדי שהחומר יחזור למצב הקודם שלו, אלא יש להגיע לנקודה נמוכה יותר כדי שהשטף יתחיל להשתנות שוב.

לי בכל אופן, זה הזכיר את זה.