יצא לאור: צהר, גליון לו

גליון אייר של כתב העת צהר יצא לאור (פעם הייתי כותב שניתן לראות את גליונות צהר באיחור של כחצי שנה כאן אך לצערי משום מה הם הפסיקו לעדכן את המלאי והם תקועים בגליון 30). הגליון הנוכחי מוקדש ל"מדינת התורה" - איך תיראה המדינה כאשר יהיה רוב דתי בארץ?

בגליון תוכלו למצוא את המאמרים הבאים (עם כמה הערות שלי בצבע ירוק):

צהר לתלמוד והלכה
- ברכת "הפורס סוכת שלום" ביום העצמאות ויום ירושלים - הרב שלמה גורן זצ"ל. הרב גורן סובר שנכון לברך "הפורס סוכת שלום" בליל יום העצמאות וקל-וחומר (לדעתו) ביום ירושלים שכן ימים אלו הם ימים של גאולה ועניינה של סיומת זו היא הגאולה.
- ברכת גלות או ברכת גאולה (על ברכת "מציב גבול אלמנה") - הרב מאיר בראלי
- נוהלי הכשרות בדורנו לאן? - הרב אלישיב קנוהל. מתוך מבוא לספר "ואכלת ושבעת" שיצא לאור בעתיד הקרוב. המחבר סבור שכל עוד שניים מגדולי הפוסקים שבדור (או בדורות האחרונים) מסכימים להקל בעניין מסויים (חלב עכו"ם מודרני, ג'לטין, הגדרת קטניות וכד') יש לפסוק כך (לכתחילה) לציבור הרחב.

צהר למדינה יהודית
- קהילה או מלוכה? (על יחסו של הרב הרצוג למדינת ישראל ומוסדותיה) - הרב ד"ר חיים בורגנסקי
- על מלכות ישראל ומדינת ישראל במשנת הרב הרצוג - ר' יצחק רונס
- מושג הריבונות בהלכה - הרב חיים נבון
- על כפיית הלכה במדינת הלכה - הרב יעקב אריאל. הרב אריאל מתנגד לכפייה בשמירת מצוות, וככזה (נראה שהוא) נגד חקיקה דתית. מעניין להשוות מאמר זה למאמרו של הרב שרמן (זה מפסק הדין נגד הרב דרוקמן) שכתב באחד מגליונות תחומין הראשונים שיש חובה הלכתית על חבר כנסת לחוקק חוקים שיכפו שמירת מצוות על יהודים.
- שנת התשעים למדינת ישראל (סוגיית ערביי ישראל כמקרה מבחן) - הרב ברוך אפרתי
- מעמדם של בני המיעוטים במדינת ישראל על פי התורה - הרב בניהו ברונר
- לקראת "חושן משפט" במדינה ישראל המתחדשת - הרב יהודה זולדן
- מיסוי עפ"י חז"ל - אחיד או פרוגרסיבי? - שלמה לוי
- יישום מערכת הענישה שבתורה בימינו - הרב שלמה אישון
- אימתי "עת בית ה' להיבנות"? - הרב צבי שלוה

צהר לחינוך וחברה
- ההלם התרבותי (על ההתמודדות התרבותית והחברתית של הסטודנט הדתי באקדמיה) - יונה גודמן. לענ"ד מאמר חשוב מאין כמותו. נגענו בנושא הזה בסיכום על כנס צוהר בקיץ האחרון שיונה גודמן ניהל מושב בנושא הזה ובפוסט הזה. בין היתר הוא מעיר על גליון לה של צהר את הדברים הבאים: "אם יורשה לי להעיר, נדמה שחלק מהכותבים לא למדו בעצמם באוניברסיטה של ממש. המפגש שלהם עם עולם זה הוא רק דרך הכתובים, ולכן בעיקר עם מישור זה הם מציעים התמודדות. זאת ועוד. אף אלו בתוכנו שלמדו באוניברסיטה, עשו זאת כמעט תמיד בגיל מבוגר, עת היו בעלי משפחות ועם עולם רוחני יציב ומגובש. מסופקני כמה מהרבנים חוו את חיי הקמפוס והמעונות בגיל צעיר, ומבינים מקרוב את הקשיים שחיים אלו מציבים בפני הצעיר או הצעירה הציונים-דתיים בימינו". לקראת סוף דבריו הוא כותב דברים, שלא יכלתי לנסח יותר טוב: "השאלה הכי חשובה עדיין ממתינה לטיפול מחודש. האם ההליכה לאקדמיה בעת הזו היא בדיעבד או לכתחילה?".

צהר לסקירת ספרים (שימו לב לכותרת הזאת)
- מנחה לאהרן - נושאים יסודיים בסדר נשים - איתיאל אמיתי

צהר למלחמתה של תורה
- עוד אמירה על אמירה לגוי - הרב אברהם גיסר
- על מצוות שבתון בשבת - הרב יואב שטרנברג. הרב גיסר והרב שטרנברג תוקפים שניהם את גישתו של הרב יובל שרלו שיש בהעסקת גויים בשבת משום עבירה על מצוות "שבתון" ושמצווה זו היא חשובה לפחות כמצווה דאורייתא. הרב יואב סבור שאין שום מקור למצוות ה"שבתון" כפי שמתאר אותה הרב שרלו. הרב גיסר סבור שאין מקום לדיון מסוג זה בהיתר חד-פעמי ומוגדר, בניגוד להיתר גורף ל"חלל שבת" בעזרת שימוש בגוי.
- תלמידי הגר"א אינם אבות הציונות - ולמה זה משנה? - ד"ר יצחק גייגר
- תלמידי הגר"א הם הם אבות הציונות (תשובה לד"ר גייגר) - הרב עדו רכניץ