התות והשפיות - תגובה לתגובה

ראשית, להווי ידוע שכפי שפורסם כבר עשרות פעמים מעל במה זו: דברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.

כעת ניגש לעניין. מספר הערות שלי על דבריו של הרב יהודה הלוי עמיחי בעניין כשרות תותי השדה.

א. אינני יודע מה ביקש הרב עמיחי להראות מהקישור שהביא לעלון של הרב לאנדאו בני ברק. בעלון זה (שהתפרסם לקראת ט"ו בשבט התשס"ט - שיא עונת התותים) כתוב שמותר לאכול תותים שעברו בדיקה מדגמית. אני הכרתי את העלון הזה בטרם כתבתי את הרשימה בנושא התותים והתלבטתי אם להביא אותו לחיזוק לדבריי. בודאי שאינני רואה כיצד זה מחזק את דבריו של הרב עמיחי.

ב. מכון התורה והארץ פרסמו את עניין התותים לפחות בשלוש במות ברשת. בהתחלה כפי שכתב הרב עמיחי רק בבמות קטנות יחסית. לאחרונה הם התראיינו בנושא גם לאחד מאתרי האינטרנט הפופולאריים ביותר בארץ. כל זאת, מבלי שפורסם כל מחקר מקיף בנושא ומבלי להסביר דברים מינימליים לציבור כדוגמת מה נשתנה בחמש השנים האחרונות וכד'. את כל זה כתב הרב עמיחי בתגובתו וחוץ מהניסוח אין אף תוספת שלי.
אני אמנם רב צעיר, אך לעולם לא יעלה בדעתי, לדוגמא, להוציא הודעה לקהילה שלי, שמהשבת הבאה אנו נשנה את אחד המנהגים בקהילתנו, מבלי לתת אפילו הסבר מינימלי. לרוב אני מקבל ביקורת בנפש חפיצה (וזה גם אחת המטרות המוצהרות של הבלוג הזה - קבלת ביקורת), אך הפעם לדעתי על אנשי המכון לבדוק את עצמם היטב לפני שהם מפנים את הביקורת אלי.

ג. לצערי, הרב עמיחי לא התייחס כלל לפער שיש לכאורה בין הגורמים המקצועיים הטוענים שניתן לראות את התולעים בעיניים לבין הציבור שמעולם לא חזה בתולעים אלו. אני חושב שזה חידוש גדול להגיד שיש חרקים הנראים לעין ולכן הם אסורים, אך הציבור לא יוכל לראותם בעיניו ולבדוק בעצמו את הימצאותם. [לענ"ד אין להשוות את העניין כלל לירקות עלים. כל אחד שגדל בבית שצרכו ירקות עלים לפני עידן חסלט יודע שעקרת הבית הממוצעת היתה מוצאת חרקים על כמעט כל סוגי ירקות העלים (ומי שצורך כמויות גדולות של ירקות חסלט יודע שגם שם לפעמים ניתן למצוא אי אלו יצורים). מה שאין כן בתותים שאינני מכיר אף עקרת בית שמצאה באופן תדיר, או אפילו באופן נדיר, חרקים]. ככלל, מוזר בעיני לטעון שיש כיום על התותים נקודות חומות הנראות לעין שלא היו בעבר, ושרק מעטים מאד בציבור (הדתי והלא-דתי, היהודי והלא יהודי) הבחין בכך.

על עניין "לימוד הזכות" שהזכיר הרב עמיחי, אתייחס במועד אחר.

לסיכום העניין הזה, מבחינתי, אני ממליץ לקוראים לעיין גם בדיון מרתק שפורסם ב"המעיין" טבת ה'תשס"ז - קישור (פורסם כתגובה למאמר הזה מגליון תשרי ה'תשס"ז). זכור הרב "מענה לשון" לטוב, שהפנה אותי למאמרים אלו.