בשנת השמיטה תשס"ח נמכרו ברשתות השיווק השונות בקבוקי יין הקדושים בקדושת שביעית במסגרת אוצר בית-דין של הרבנות הראשית לישראל. דבר זה התחדש בשמיטה האחרונה ולא היה בשמיטות שקדמו. לפיכך, יש סיכוי טוב שלאנשים שקונים ברשתות אלו יש בבית יין או מיץ ענבים הקדוש בקדושת שביעית.
ישנו דין שכאשר מסתיים העונה החקלאית של מוצר הקדוש בקדושת שביעית, צריך לבער אותו. דין זה נלמד מהפסוק "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". העונה החקלאית של יין הקדוש בקדושת שביעית מסתיים בערב פסח. לפיכך, מי שיש בביתו יין יותר משיעור המספיק לשלוש סעודות (אני מניח שבקבוק אחד נחשב לשיעור שלוש סעודות) צריך לקיים ביעור ליין.
המנהג הרווח הוא שאת הביעור יש לקיים ע"י הפקרת היין. מוציאים את היין מחוץ לבית ואומרים לפני שלושה שאנו מפקירים את היין. לאחר הודעת ההפקר אדם יכול לשוב ולזכות ביין ולהכניסם לביתו.
עוד בנושא זה ניתן לקרוא - כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.