אור לארבעה עשר בודקין לאור הנר?!

הדברים הכתובים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.

איך אתם בודקים חמץ? עם נר?!
כך כותב הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה הלכות פסח:
לאור פנס, מצד הדין מותר לבדוק, מפני שטעם התקנה לבדוק לאור הנר מפני שאורו ממוקד, וכן אור הפנס ממוקד. ואף יש מעלה בפנס, שיש פחות חשש שמא ישרוף או ילכלך, ואם הוא פנס טוב אורו חזק וממוקד יותר מנר. אמנם יש מחמירים שלא לבדוק לאור פנס, משום שלמדו חכמים מן הפסוקים שחיפוש ראוי שיעשה לאור נר (פסחים ז, ב). אלא שגם פנס יכול להחשב כנר, שחוט הלהט הוא הלהבה, והסוללה - שמן (שערים המצוינים בהלכה קיא, ד).
למעשה, המנהג הרווח לבדוק לאור נר כפי שנהגו חז"ל, אבל להלכה הרוצה לבדוק לאור פנס רשאי, ובמקומות שיש לבודק חשש מסוים שמא להבת הנר תגרום לשרפה - עדיף שיבדוק בפנס (ועיין בספר סידור פסח כהלכתו יג, י; יחו"ד א, ד).

בואו נסכם את דבריו:
מדוע לבדוק עם פנס?
יש פחות חשש לשריפה, אורו חזק וממוקד יותר מנר.
ומדוע לבדוק עם נר?
חז"ל למדו בדיקה בנר מהפסוק "אחפש את ירושלים בנרות".

קשה להאמין שרק בגלל הלימוד של חז"ל מהפסוק רבים מעדיפים ("המנהג הרווח") לעשות בדיקת חמץ בדווקא עם נר. אף אחד מאיתנו לא יודע האם חז"ל היו לומדים את אותו הלימוד אם היה בזמנם פנס, או אם היו פסוקים עם המילה פנס (בהקשר של חיפוש, כמובן). אבל, אנחנו כן יודעים מה המטרה של בדיקת חמץ, אנחנו גם יודעים שעם נר דולק לא ניתן לבדוק בתוך כיסים, תיקים, ארונות וכו'. אנחנו יכולים גם להניח שכשחז"ל דיברו על בדיקה עם נר, הם לא התכוונו לנר כזה שמטפטף שעווה על היד או הרצפה או לכזה שאם הולכים מהר מדי הוא עלול להכבה או לכזה שלא ניתן להניח מהיד בזמן הבדיקה. הם, מן הסתם, התכוונו לנר בתוך עששית שהמחזיק בו מורגל להשתמש בו, כפי שאנשים בזמנינו מורגלים להשתמש בפנס.
לכן, אני הקטן חושב (ולקח לי הרבה שנים עד שהסכמתי לשנות מדפוס המחשבה שהייתי נתון בו) שאין לומר "יש המחמירים שלא לבדוק לאור הפנס", אלא "יש מחמירים לבדוק בדווקא לאור הפנס".

ובפעם הבאה שיאמר לי אדם אשכנזי: בינינו, לא הגיע הזמן שיבטלו את האיסור של קטניות? אשיב לו: תגיד לי, אתה עדיין בודק חמץ עם נר? לפני שאתה מציע לאחרים לשנות את ההלכה והמנהג, תשנה בגזרה שלך את הדברים הפשוטים יותר.

באותו עניין, כמעט. הבן איש חי כותב (פרשת צו, שנה א) שהיה מנהג לעשות את הבדיקה עם נר, קערה עם לחם וסכין כדי לגרר את החמץ מהסדקים. אך הוא לא מסביר למה נועדה הקערה עם הלחם. למישהו יש רעיון? (חשבתי על שתי אפשרויות: האחת מיסטית - שהלחם ימשוך אחריו את החמץ, והאחרת כמין הצהרה לבודק - כזה אתה מחפש.)
בסוף אותו סעיף הוא כותב שהמנהג בבגדד להסתובב גם עם מלח כי השטן נמצא אצל החמץ והמלח מרחיק את השטן (ולכן גם מניחים מלח על שלחן שבת, לדבריו).
דברי הבן איש חי הללו התחדשו לי השנה.

לסיום, בעניין אחר הקשור לפסח. הרב יעקב אריאל אמר הערב שניתן להודיע בשמו שאין שום בעיה לאשכנזים לאכול לפתית/קנולה בפסח ובכלל זה שמן קנולה (עם הכשר לפסח, כמובן). הוא אף אמר שהוא פרסם את דבריו אלו בעירו, רמת-גן.